|
|
עמוד:3
בשער פרופ' איתן אביצור ז"ל החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשל"א, ומאז היה קשור אליה עד ליומו האחרון . הוא הקים את המגמה לטכנולוגיות מוסיקליות ועמד בראשה, כיהן כראש המרכז לחקר המוסיקה הישראלית העממית ( שיזם את כנסי "מי אני ? שיר ישראלי" ) ועמד גם בראש המחלקה למוסיקה בבר-אילן ( 2002 - 2006 ) . הוא היה ראש מחלקה רגיש, פעיל ומתחשב . אביצור הצליח לנווט את המחלקה למוסיקה בעת משבר, והשיב אותה לימי תפארתה . גם כאשר פרש לגמלאות היה מעורב כל העת בפעילות המחלקה . כדמות דינמית מעולם לא נח על זרי הדפנה . ידיד יקר היה לי . סימנים מיוחדים אפיינו את השיח שלנו . למשל, לעיתים מזומנות היה מתלונן בשיחותינו התכופות לאחר פרישתו על האחריות הרבה שהוטלה על כתפיו . הייתי עונה לו דרך קבע "ביקש יעקב", והייתה נחה דעתו . כמובן כיוונתי למדרש בראשית רבה ( פד, ג ) , שהביאו רש"י לבראשית לז, ב : "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף . צדיקים מבקשים לישב בשלוה ; אומר הקדוש ברוך הוא לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה" . לבסוף הכריעו ליבו . פרופ' אביצור היה תוצר מובהק של הציונות הדתית . הוא היה איש ירושלים, התגורר בעיר וטיפח בה את תזמורת הנוער, ובאחרית ימיו אף קיבל את אות "יקיר ירושלים" . אביצור למד קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים ובקורסי קיץ במוצרטאום בזלצבורג ; שם הוא למד ניצוח אצל המנצח של הפילהרמונית של ברלין הרברט פון קאראיאן . מלבד ההוראה ניצח אביצור על תזמורות שונות בארץ, והיה מעורב בהכנה והלחנה של תוכניות מוסיקליות לטלוויזיה הישראלית . במיוחד היה גאה על תוכנית של לחנים למילותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששודרה בערוץ הממלכתי . אביצור עסק רבות במוסיקה היהודית ובשורשיה . הוא אף כיהן כראש המכון למוסיקה יהודית בירושלים ( "רננות" ) . אביצור היה קומפוזיטור פורה ביותר ( רשימה חלקית של יצירותיו ניתן למצוא במאמרה של בת-שבע שפירא, שנדפס בתוך יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל : מוסיקה ומוסיקאים בישראל, תל אביב תש"ן, עמ' 388 - 389 ) . הקלטות אחדות מתוך יצירותיו יצאו לאור . גאה היה במיוחד בהקלטות של יצירותיו בידי בנו, נגן הטרומבון חיים אביצור . בריאיון שזכיתי לערוך עימו התבטא אביצור על מקורות המוסיקה שהלחין : "במוסיקה האמנותית הישראלית, כבר מראשית דרכה, הבינו כל היוצרים שהחיבור אל המסורת המוסיקלית היהודית הוא כורח חיוני לכל מי שמנסה ליצור משהו ברוח ישראל סבא [ . . . ] הנטייה התפתחה לממדים גדולים בעיקר לפני כחמישים שנה, כאשר
|
|