|
|
עמוד:13
13 תתגשמנה כל התקוות – האמנם ? 35 וזה אף שראמ"ב קבל על כך שאגודת ישראל מסרבת לכל רמז של חידושישראל, הסנהדרין, ואפילו לקביעת ועד מנהל בן כ"ג חברים כמניין סנהדרין קטנה . לדעת ראמ"ב הסיבה להתנגדות הזו היא "כי על ידי זה תתאשר התקווה כי קרבו ימות 36 כחודשיים לפני פרוץהמשיח, כי עבודת הציונים הראה לנו אתחלתא דגאולה" . מלחמת העולם הראשונה ( בסיוָן תרע"ד ) כתב ראמ"ב לראי"ה מכתב חריף, ובו הוא מאשים את הראי"ה על שאינו נרתם לסייע להקמת הסנהדרין : לא די מה שכת"ר [ = כבוד תורתו ] אינו עוזר לי באמרו שהוא טרוד בצרכי ציבור ( כאלו רצונו לומר שאין זה ח"ו צרכי ציבור ) , אלא אף הוא מרשל ומרפא את ידי מעשות, כי באמת איני יודע מה זה הפירוש להתאחד עם אגודת ישראל, הלא כת"ר גדול ממני וכת"ר בקיא בהם ובשמותיהם יותר ממני . אדרבה ינסה נא להתאחד עמהם, ומי ימנע ח"ו בעד כת"ר הלואי והלואי [ . . . ] כי כת"ר מכיר 37 אותי שאני מבטל דעתי בפני מי שגדול ממני . עמדתו השמרנית של הראי"ה בנושא הקמת הסנהדרין עולה גם מספרו של הרב צבי מקובסקי . הרב מקובסקי החל את פעילותו בנושא הסנהדרין בחוברת ששלח אישית לכמה רבנים . הראי"ה קוק הגיב לחוברת זו במכתב משנת תרצ"ה, והרב מקובסקי פרסם אותו בירחון "ההד" . 38 במכתב זה חוזר הרב קוק על עמדתו, כפי שכתב לראמ"ב, שגם אם הלכתית יש אפשרות לחדש את הסנהדרין, הדור המפולג אינו יכול לקבל החלטה דרמטית כזו . במקום הקמת הסנהדרין הציע הראי"ה לבסס כינוסי רבנים כלליים על בסיס הרבנות הראשית . כינוסים כאלה, אחרי שיתבססו, יוכלו להיות הבסיס לחידוש הסמיכה . הוכחה מפורשת לחזרתו של הראי"ה מתפיסתו המוקדמת אפשר למצוא במכתב שנשלח לרב ש"י הילמן 39 ובו הוא קובע, בניגוד לדיון הנרחב במאמר "על הציונות", שאין אפשרות להקים את הסנהדרין "עד ישקיף ויראה ד' משמים וישלח לנו מורה צדק במהרה בימינו" . מחייבי הסמיכה יכולים לטעון כמובן שהקמת הרבנות הראשית מעידה על כך שהראי"ה לא חזר בו מכוונתו לחדש את הסנהדרין, ואכן ברור שרעיון הסנהדרין נשאר בתודעתו של הראי"ה ; 40 אלא שכפי שעולה ממכתבו 35 מכתבו לראמ"ב מחודש חשוון תרע"ד, יד ראם, עמ' 17 . 36 מכתבו של הראמ"ב לראי"ה, יד ראם, עמ' 16 . 37 יד ראם, עמ' 18 . 38 צ' מקובסקי, "ע"ד יסוד בי"ד הגדול בירושלים", ההד יב ( תרצ"ה ) , עמ' ז - ט, נדפס שנית בתוך צ' מקובסקי, ואשיבה שופטייך, תל אביב תרצ"ה, עמ' לו [ להלן ואשיבה שופטייך ] . 39 הראי"ה קוק, אגרות הראיה, ח"ד, ירושלים התשד"מ, עמ' פ . 40 י"ב בארי, אוהב ישראל בקדושה, ח"א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 257 - 321 מצטט באריכות את הפרוטוקולים מימי הקמת הרבנות הראשית ונושא הסנהדרין, ועל אף הקשר הטבעי הסנהדרין מוזכרת רק בשלושה מקומות . האחד כאשר הראי"ה מדמה את מפעל הרבנות למפעלו של
|
|