|
|
עמוד:12
12 יואל יהודה לנגה השינוי בגישתו של הראי"ה לאחר עלייתו של הראי"ה לארץ ישראל השתנתה תפיסתו בנוגע לרעיון חידוש הסנהדרין . הראי"ה לא הציג את עמדתו החדשה בחיבור עצמאי, אבל היא עולה מתוך המשא ומתן שלו עם שני הוגים שפנו אליו בנוגע לרעיון חידוש הסנהדרין, הרב אהרן מנדל בהר"ן והרב צבי מקובסקי . שני הוגים אלה חווּ גם הם את חוויית ההתפכחות, 31 היאולכן גם עמדותיהם יידונו להלן . העדות הראשונה לקשר בין ראמ"ב לראי"ה במכתב משנת תרס"ו . במכתב זה, שנכתב עוד לפני שנודעה כוונתו האמיתית של ראמ"ב בוועידת קרקוב, מעודד הרב קוק את ראמ"ב להמשיך "לעשות איזה פעלים ניכרים לטובת התרוממות רוח ד' על עמו ונחלתו" . הראי"ה מבקש מראמ"ב להודיע לו על כל מחשבה שיכולה להועיל לאומה העולה בדעתו : "ננקוט האי כללא כי כל דבר קטן המביא טובה רוחנית או חמרית לישראל לא יקטן בעינינו ומכל דבר גדול ונשגב לא נתבהל" . יש להניח שמכתב זה עודד את ראמ"ב, שחשב זה מכבר מחשבות גדולות על עתיד האומה ועל הדרכים לשפר אותו, ולכן יש להניח שהתאכזב כאשר 32 הרב קוק התייחס בצורה צוננת למדי לרעיון חידוש הסמיכה . 33 מסתייג הראי"ה מחידוש הסמיכה, באיגרת שפרסם ראמ"ב בספר סמיכת חכמים מפני ש"הדור הזה הוא קטן לאין שיעור ויותר ממה שהוא קטן הוא קטן בדעתו" . בדור כזה ניסיון לחידוש הסמיכה יעורר "תמהון ולעז", לכן יש להסתפק בייסוד אספת רבנים גדולה "בירושלים דווקא" . אספה זו תהפוך לקונגרס המתכנס מדי שנתיים - שלוש, ותפקידה יהיה לשים לב לכל עניני האומה ובכללם הכנות לחידוש הסמיכה, "אבל בשום אופן לא יהיה זה לא האל"ף וגם לא התי"ו של האסיפה" . נקודה נוספת שמעלה 34 התחומים שבהם אין הרב קוק היא החוסר בדיינים הבקיאים בכל מקצועות התורה . מספיק תלמידי החכמים שבדור בקיאים הם חשבון תקופות ומזלות, כשפים, ובעיקר "ישנם כמה תלמידי חכמים גאונים בהלכה ומכל מקום אינם יודעים את המקצוע העיקרי שבתורה הנוגע לדעות ואמונות אלא ידיעה שטחית" . למען האחדות הציע הרב קוק להוביל את הקמת הקונגרס הרבני הזה דרך אגודת 31 לא מצאתי עדויות או מסמכים המעידים על קשר קודם, אך במכתב זה, המודפס ביד ראם ( לעיל הערה 1 ) , עמ' ,13 מעיד הראי"ה על "הכבוד והאהבה הנאמנה אשר בינינו" . 32 את כתביו המוקדמים של הראי"ה, שבהם תמך בחידוש הסנהדרין, לא הכיר הראמ"ב . הם אומנם נכתבו עוד לפני התחלת פעילותו של הראמ"ב, אך פורסמו רק הרבה אחרי ועידת קרקוב . 33 יד ראם, עמ' נג . 34 לשון הרמב"ם במשנה תורה ( סנהדרין ד, ח ) : "כיצד, חכם מופלא שראוי להורות בכל התורה כולה יש לבית הדין לסמוך אותו וליתן לו רשות לדון" .
|
|