תתגשמנה כל התקוות - האומנם?

עמוד:11

11 תתגשמנה כל התקוות – האמנם ? 27 ולעומת זאת בספר לנבוכי הדור "בית דין הגדול"דיני התלמוד כולם לא ישתנו", 28 הסתירה הזו ניתנתשבלשכת הגזית [ . . . ] לא יהיו משועבדים לחתימת התלמוד" . להסבר בשתי דרכים . מפתה לתלות את ההבדל בקהלי היעד של המאמרים השונים . המאמר "על הציונות" נכתב כאמור כדי להסיר את הפחד של החרדים מפני הציונות, ולכן הוא מציג בו גישה שמרנית . לעומתו בספר לנבוכי הדור מנסה הראי"ה להכות את הרפורמים בנשקם שלהם, ולכן הוא מודה שהסנהדרין תוכל לחלוק אפילו על הבבלי . למרות הנוחות שבהסבר זה מסתבר יותר שאין זו סתירה, אלא תוצאה של ההדרגה בין שתי התקופות . הסנהדרין שתקום עם כינון המדינה היהודית מיועדת לפעול אפילו בלי חידוש הסמיכה, ולכן יכולתה לחדש בהלכה מוגבלת . הסנהדרין שעליה מדובר בספר לנבוכי הדור תפעל במעמד של חכמים סמוכים, בלשכת הגזית, ואז יהיה כוחה גדול אפילו משל הבבלי, ואף יהיה בכוחה לחלוק עליו . ההבדל המהותי הוא בין המטרות של שני החיבורים : המאמר "על הציונות" נכתב בהקשר הציוני, ואילו הספר לנבוכי הדור נועד להציג מבט רחב וכולל יותר . ההבדל הזה מסביר מדוע בחר הראי"ה להתמקד בתקופה שונה בכל טקסט . שני המקורות שתוארו שייכים כאמור לתקופה שבה חי הרב קוק בגולה . כפי שנראה בדיונים על יוזמות הרב מקובסקי והרב אהרן מנדל בהר"ן [ להלן ראמ"ב ] , לאחר שהראי"ה עלה לארץ ישראל הוא חזר בו מהכוונה להקים את הסנהדרין, וזאת בשל 29 לעומת זאתהקושי המעשי להביא לשיתוף פעולה ולהסכמה של כל עם ישראל . הרעיון של בית דין מרכזי ללא כוונה לחדש את הסמיכה וללא סמכויות מחודשות, לפחות בשלבים הראשונים, התגלגל להקמת הרבנות הראשית . תזמון הפרסום של המאמר על הציונות בשנת תר"ף, סמוך להקמת הרבנות הראשית, מעיד שהראי"ה 30 ראה בהקמת הרבנות הראשית הגשמה, חלקית לפחות, של החזון המובע במאמר זה . בתחילת המאמר תוארו שלוש גישות בדבר הקשר בין רעיון חידוש הסנהדרין לגאולה . רעיון הסנהדרין של הראי"ה שייך ללא ספק לקבוצה הרואה בחידוש הסנהדרין כלי להתאמת האומה היהודית בכלל וההלכה בפרט לתקופת הגאולה . 27 על הציונות, עמ' 240 . 28 לנבוכי הדור, עמ' 84 . 29 נסיגה זו מתוארת גם אצל מ' צוריאל, "סנהדרין עכשיו", תחומין יח ( תשנ"ח ) , עמ' ,462 וגם אצל רביצקי, הקץ המגולה ( לעיל הערה 8 ) , עמ' 127 . רביצקי שותף לדעה שהקמת הרבנות הראשית הייתה בעיני הראי"ה צעד ראשון בדרך לפסיקה ריכוזית מחייבת, היינו הקמת הסנהדרין . 30 מ' לניר, הראי"ה קוק והציונות : גלגולה של תקווה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תש"ס, עמ' ,58 תולה את פרסום המאמר לאחר זמן כה רב בהבשלת יחסו של הרב קוק לציונות, ומתעלמת מהקמת הרבנות הראשית בשנים אלה .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר