|
|
עמוד:9
9 תתגשמנה כל התקוות – האמנם ? להחליש מאוד את העם ומביא דוגמה מהצרפתים, שלאומיות ללא דת או מוסר גרמה להם חולשה מוסרית . הסנהדרין תיצור ללאומיות היהודית בסיס דתי שישמור אותה מחולשה כזו . בסוגיית מחלוקת מהר"י בירב ורלב"ח בדבר הסמכות לחדש את הסמיכה על ידי הסכמת כלל חכמי ארץ ישראל עמדת הרב קוק היא שייתכן שגדולי ישראל יחששו לפסוק נגד עמדת רלב"ח, שהתנגד בזמנו לחידוש הסמיכה . גם במקרה כזה, כותב הראי"ה, יהיה מקום לחידוש הסמיכה לכל הפחות לעיסוק בסוגיות דרבנן, מתוך הנחה שהכלל ספק דרבנן לקולא מאפשר לסמוך, לפחות בעניינים אלה, על דעת ר"י בירב . תועלת נוספת שמוצא הרב קוק בחידוש הסנהדרין היא בנושא אחדות ישראל, ובלשונו "אבל על חובת המצווה לשמוע 'לכל הדבר אשר יגידו לנו מן המקום 16 הקמת בית הדין הגדול תוכל להביאההוא' לא מצינו כלל שיהיה תלוי בסמיכה" . לאחדות בעם ישראל גם בלי סמיכה . נדמה, שכאן הופיעו לראשונה זרעי הרבנות הראשית . המאמר "על הציונות" מתאר צעד ראשון בנושא חידוש הסנהדרין, סנהדרין בעלת 17 שנכתב כארבע שנים לאחר כתיבת המאמר סמכויות חלקיות . בספר "לנבוכי הדור", 18 מתאר הראי"ה את השלב השני של חידוש הסנהדרין . אין מדובר"על הציונות", כאן על חידוש הסנהדרין למעשה, ובמקום זאת מתאר הפרק את כוחה של הסנהדרין לאחר הקמת המקדש ואת חידוש הסמיכה בשלמות . סנהדרין כזו תהיה, לדעת הראי"ה, פטורה מלקבל על עצמה את הכרעותיו של התלמוד הבבלי . לדעתו קיבל עם ישראל על עצמו את התלמוד הבבלי רק מחוסר ברירה, בשל אילוצי הגלות . כאשר יחזור עם ישראל לארצו לא תהיה הסנהדרין מחויבת להכרעות התלמוד הבבלי, ותוכל 20 19 ולבטל פרטים ממצוות מהתורה אפילו בקום ועשה,אפילו לדרוש טעמא דקרא, תוך הסתמכות על הדעות בתלמוד שסוברות שניתן לעשות זאת . הראי"ה נזקק לדיון 21 פינחס פולונסקי ( Polonsky ) מתאר הזה כחלק מהתמודדות עם התנועה הרפורמית . 16 שם, עמ' 240 . 17 אי"ה קוק, לנבוכי הדור, תל אביב 2014 . 18 הרב שחר רחמני בהקדמתו לנבוכי הדור, עמ' ,18 מראה שהספר נכתב בשנה וחצי האחרונות של הרב קוק בבויסק, היינו בשנים תרס"ב - תרס"ד . 19 לנבוכי הדור, עמ' 86 . בתלמוד הבבלי ( בבא מציעא קטו ע"א ועוד ) יש מחלוקת אם דרשינן טעמא דקרא, כלומר האם על הפוסק להכניס למכלול שיקוליו את הטעם שבגללו הורתה התורה כפי שהורתה . הדוגמה הטובה ביותר שממנה אפשר ללמוד על הכוח המסור בידי הסנהדרין נמצאת בפרק י ( עמ' 63 - 76 ) , בו עוסק הראי"ה בסוגיית ביטול הקורבנות מן החי והמרתם בקורבנות מן הצומח . 20 לנבוכי הדור, עמ' 85 . 21 אפשר ללמוד על כך שהכוונה לתנועה הרפורמית מדבריו של הראי"ה בתחילת הפרק : "צורת האמונה בתורה שבעל פה עם צורת הדרישה של תיקוני הדת לרוח הזמן, שהביאה חשכה
|
|