|
|
עמוד:8
8 יואל יהודה לנגה אז לא יהיו מוכרחים בית הדין להרבות בגדרים וסייגים חדשים . אבל חלילה אם יגדלו הפרצות והשאיפה לפריקות תתרבה, אז בהכרח יהיו בית הדין חייבים 10 לגדור דברים שיכבידו עכ"פ את סבל החיים, בדברים אחדים או רבים . בנוגע לחשש שמא בית הדין לא יהיה ראוי מזכיר הרב קוק את הכלל אין לך אלא בית דין שבימיך . ייתכן, למשל, שבית הדין יחליט לבטל חומרות מסוימות שנתקבלו מחשש 11 ברור לרב קוק שאין בכך משום פגיעהלטעות מחמת חוסר בקיאות של הפוסק . בתורה . "כאשר ישיב ה' אותנו לארצנו בדרך של בני חורין [ . . . ] ראשית חובתנו תהיה 12 כיוון שהקמת הסנהדרין היאלכונן מרכז הדת [ . . . ] וראש לכולם סנהדרין גדולה" . מצווה, ברור שמעשיית מצווה לא יכולה לצאת תקלה, "ועל אחת כמה וכמה מהמצווה 13 לאפשרות הגדולה שבמצוות שהיא השבת הב"ד הגדול אל המקום אשר יבחר ה'" . שיהיה מי שיחשוש שהוראת הסנהדרין מקִלה מדי מתייחס הראי"ה בחומרה : לא נתן פדות בין מהרס ומהרהר אחר דברי בית דין הגדול בין אם חלקו בין המהרסים שירע בעיניו סייגים וחומרות שיראו שראוי להעמיד או אם יהיה מן יראי ה' וחשובי שמו, וירים יד בבית דין הגדול מפני שיקשה בעיניו לפרוש מחומרה ומנהג או הלכה שנקבעה בארצו [ . . . ] והממרא ענוש ייענש ע"פ הפרטים של זקן ממרא . 14 תועלת נוספת שרואה הרב קוק בחידוש הסנהדרין היא התפשטות לימודי החול בעם ישראל . על חברי הסנהדרין מוטלת החובה להיות בקיאים במדעים, וכאשר חברי הסנהדרין ילמדו מדעים ושפות "אז בהכרח תיפול תחתיה 'מלחמת ההשכלה' שהרי 15 מראשי חלוצי ההשכלה יהיו מוכרחים להיות חכמי ישראל וצדיקים אמיתיים" . הסנהדרין תועיל גם לתנועה הלאומית . הרב קוק מציין שלאומיות בלבד יכולה 10 שם, עמ' 241 . 11 במהלך הדורות, בעיקר מתקופת הראשונים, קבעו הפוסקים שאין לסמוך על הלכה מסוימת משום שכלל חכמי הדור אינם בקיאים בתנאים הדרושים בעניין זה או אחר . כך למשל קבעו בעלי התוספות במנחות לב ע"א שאין לחלוץ בסנדל אלא רק במנעל, "לפי שאין אנו בקיאין בסנדל" . טענת הראי"ה היא, שהסנהדרין תוכל לקבוע שהם בקיאים בהגדרת סנדל ולהחזיר את עיקר הדין שניתן לחלוץ בסנדל . לרשימה ארוכה של פוסקים שהורו כך הלכה למעשה ראה "אנן לא בקיאין במילתא" באתר ויקישיבה . 12 שם, עמ' 238 . 13 שם, שם . 14 שם, שם . 15 שם, עמ' 239 . הראי"ה לא הגדיר בפירוש את הדרישות מחכמי הסנהדרין ואת רמת חשיפתם לתרבות הכללית, אך ציין את הצורך בידיעת "הלשונות העיקריות כפי מידת החכמים המצויים בעולם" ואת הצורך בלימוד "חוכמות הנחוצות, שבוודאי החובה תהיה מוטלת לדעת הכל" .
|
|