|
|
עמוד:7
7 תתגשמנה כל התקוות – האמנם ? ומסתבר שהסמיכות הזו אינה מקרית . אין לדעת אם הראי"ה ראה את המאמר המסוים הזה, אבל המאמר מעיד על כך שנושא זה התעורר כחלק מהדיון בדמותה של המדינה המיוחלת . במאמרו הציני מנסה ליליינבלום להרגיע את הקוראים, החוששים שבמדינה יהודית יהרגו מחללי שבת וילקו את העוברים על איסורי לאו . ליליינבלום מסביר, שהקמת סנהדרין תלויה במלך מבית דוד ובהקמת בית המקדש . מבחינתו דרישות אלה "יצילו" את המדינה היהודית מהאפשרות להקים סנהדרין, ולכן אין "סכנה" בהקמת מדינה יהודית . כפי שנראה להלן, מאמרו של הרב קוק מתייחס לשאלת סמכויותיה ותפקידה של הסנהדרין, ומתאר את חשיבות הסנהדרין גם בהיעדר אפשרות לדון דיני נפשות ולהלקות . חלק המאמר ששרד מגדיר את מטרת המאמר : "להסיר הפחד שגדולי התורה 7 כדי להסיר את הפחד הזה נזקק הרב קוקוהחרדים לדבר ה' יפחדו מהתנועה הציונית" . 8 להסביר "איך צריך שתהיה הנהגתם הכללית בדיני התורה לעת ישיב ה' את שבותנו" . הרב קוק טוען שרעיונות הרפורמים סותרים את הציונות . לפי התפיסה הרפורמית יישאר עם ישראל בגולה, ולכן צריך להתאים את ההלכה למציאות החיים בגולה . לדעת הראי"ה, לעומת זאת, הגולה היא שלב- ביניים, וכאשר יחזור עם ישראל לאדמתו תתבטא התורה בצורה המתאימה לחיי חופש וצדק . לאחר שהסביר מדוע אין לחוש לשלוש השבועות מסביר הראי"ה, שכשהתלמוד הבבלי שואל "הלכתא למשיחא ? " אין הכוונה שאין צורך לדון בהלכות אלה, אלא שהלכות אלה יתבררו בסנהדרין, עוד קודם להקמת המקדש . כאשר תקום הסנהדרין היא תברר את דברי התורה כדת וכדין, ולכן הכרעותיה יהיו התורה בעצמה ואין בהן משום רפורמה . יתר על כן, ברור שסנהדרין לא תשנה דברים מהתורה . לגבי פסקי הבבלי, הם אינם גרועים מתקנה שאין בית דין יכול לבטל אלא אם היה גדול בחוכמה ובמניין . דברים שאינם מוכרעים בגמרא ראוי לסנהדרין לדון בהם ולהכריע, וגם אם ישַנוּ, "בטח נדע שכתורה אנחנו עושים 9 בנוגע בהיותנו שומעים לקול הבית דין הגדול, שציווה השי"ת שלא לסור מדבריהם" . לחשש שהסנהדרין תהיה כלי ביד הרפורמים כותב הרב קוק בחלק השני של המאמר, שהשאלה אם נטיית בית הדין תהיה להקל או להחמיר תלויה במצבו של העם . אם בית הדין יתרשם שעם ישראל שומר מצוות בקפדנות ובשמחה, 7 על הציונות, עמ' 235 . הקישור בין התנועה הציונית לסנהדרין בדברי הראי"ה מוכיח שהסנהדרין המדוברת נועדה לקום בפרק זמן קצר יחסית, ולא הייתה יעד ערטילאי . 8 א' רביצקי, הקץ המגולה ומדינת היהודים, תל אביב תשנ"ג, עמ' ,121 דן בגישתו הציונית של הראי"ה ומשתמש במאמר "על הציונות" כדי להמחיש את התזה שלו, שלפיה הרב קוק חשש מציונות מנותקת מדת, והקמת הסנהדרין נועדה לחבר את "האידאה האלוקית" ל"אידאה הלאומית" . תפקידה של הסנהדרין יהיה לפי זה להתאים את ההלכה לעידן הגאולה . 9 על הציונות, עמ' 237 .
|
|