|
|
עמוד:14
14 קאתלין כץ עליי לגלות את הדרכים להגיע למרואיינים ניצולי הפוריימוס ולהתאים את הציפיות למציאות המתגלה . ההתחלה הייתה קשה ומתסכלת : זמן רב נדרש לי כדי למצוא את הדרכים הללו, להתגבר על חוסר ידע מסוים במהלכי התרבות הצוענית וליצור את הקשרים שאפשרו לבסוף להגיע אל המרואיינים הראשונים . אמנם אנשים עודדו אותי בהתלהבות לעסוק בפוריימוס, אירחו אותי בבתיהם והקדישו שעות רבות לשיחה על הנושא . הם הבטיחו שיקשרו ביני לבין אינפורמנטים נוספים . כמו כן הוזמנתי לאירועים צועניים, לערבי מוזיקה ושירה ולתערוכה של יוצרים צועניים . כך נוצרה רשת של קשרים עם ארגונים צועניים, עם אנשי רוח ודת צוענים או עם מקורבים לקהילה הצוענית . עם זאת חזרתי בסופו של דבר מנסיעתי הראשונה ללא שום ריאיון מאלה שביקשתי לערוך . בדיעבד התברר שנדרש תהליך ארוך של יצירת אמון . לכן השמירה על המשכיות הקשרים הללו וחזרתי להונגריה בפעמים הבאות תרמו רבות . הוכחתי שאני ראויה למפגש עם הניצולים . בנסיעתי השנייה כבר קיבלתי כתובות ואף ליווי לחלק מן הראיונות 3 לאחר מכן הגעתי אל מרואיינים נוספים בשיטת כדור הראשונים . השלג ; כל מרואיין קישר אותי עם אחרים, ולא הייתי תלויה עוד ב"המלצות מן החלונות הגבוהים" כדי שצוענים שונים במקומות שונים בהונגריה יסכימו לדבר אתי . את הראיונות התכוונתי לערוך לפי הגישה של סיפורי חיים, אגב עידוד המרואיינים לספר את סיפורם האישי ללא הפרעה והכוונה, כפי שהוא נובע מהם, בישיבה אינטימית של שיחה בארבע עיניים שתנאיה הוסכמו מראש . אולם בסופו של דבר הותאם הריאיון למצב בשטח, כמתואר בהמשך הדברים . 3 . המשורר הצועני עטור הפרסים קארוי ברי ( Bari ) ליווה אותי לראיונות אחדים ועזר לעתים גם בפתיחת הדלתות והלבבות בפנייתו אל המרואיינים בשפת הרומנס . אני מודה לו על כך מאוד .
|
|