|
|
עמוד:13
13 זיכרון מודחק את שאלת ההבניה החברתית של הזיכרון בדקתי באמצעות "מקרה לַיוֹשקומַארוֹם" . הכוונה לסרט דוקומנטרי שנעשה בהונגריה ובהפקתו צפיתי – השתתפתי בשנת 1996 . הסרט עוסק ברצח הצוענים בני הכפר בימי מלחמת העולם השנייה ובניסיונות להשכיח אותו . את שאלת הבניית הזיכרון הקולקטיבי והנצחת השואה והפוריימוס בדקתי גם בדרך השוואתית, על רקע השוני בין התרבות היהודית לתרבות הצוענית בנוגע לזיכרון, וכן על רקע יחסי שני העמים עם החברה הכללית הסובבת אותם . תהליכים אלה של הנצחת השואה והפוריימוס נדונים גם אגב עיסוק בהיסטוריה של היהדות והצוענות ובמצבם החברתי של שני העמים כיום, כגורמים משמעותיים בדרכי הבניית הזיכרון . המקורות והנתונים שנאספו לספר זה הם מגוונים . הכוונה הייתה להגיע לכמה שיותר מקורות ולהתייחס לסוגי מידע שונים - כתובים, נצפים, מוקלטים, מוסרטים או מסופרים . כל המקורות רלוונטיים ומשקפים אמת מסוימת בעלת משמעות, ובכינוסם יחד יש כדי לתרום להבנת הנושאים בכללותם . ראיונות סיפורי הצוענים, כפי שנאספו בראיונות, הם גוף הנתונים המרכזי : הן באשר לשאלות הנשאלות על הבניית הזיכרון האישי והקולקטיבי, הן באשר לשאלת עצם קיום הסיפור ( קרה או לא קרה ? ) , והן באשר לזו הבודקת את תהליכי ההבניה של קבוצה מובחנת, קרי היהודים . הניסיון הוא לאתר ולהביא את הנרטיבים הצועניים, ולהתייחס להקשריהם לאחר מכן . לצורך איסוף החומר נסעתי להונגריה תשע פעמים בשנים 1995 - ,2000 ושהיתי בה בכל פעם שבועיים עד שישה שבועות, ובסך הכול כתשעה חודשים . בתחילת עבודת איסוף הנתונים היה
|
|