|
|
עמוד:8
8 טלי חתוקה וטובי פנסטר כמו : כיצד מתמודד השיח התכנוני עם הצמיחה הפיזית והדמוגרפית של הערים ועם השינויים הפוליטיים-מרחביים ? מהם התיאוריות, המתודולוגיות והמודלים העומדים לרשות המתכנן כיום ? מה חסר בשיח ובעשייה בתחום התכנון היום ? מהן סוגיות הליבה אשר המתכנן נדרש להן בישראל בתחילת המאה ה- 21 וכיצד הוא מתמודד עמן ? השאלות הקשות עוררו ויכוחים וגם בלבול לנוכח האתגרים הצפויים לנו בעשורים הבאים . הוויכוחים, ובמידה רבה גם המבוי הסתום שאליו נקלענו בדיון, הולידו מטרה צנועה יותר, מורכבת לא פחות, לנסח את המושגים המרכזיים המשפיעים על השיח והעשייה התכנונית כיום בישראל . חשבנו שיש מקום להציג את הרעיונות המשפיעים על השיח ( וגם את אלה הנעדרים ממנו ) , מעין תמונת מצב שתסייע להבין היכן אנחנו עומדים ביחס למושגים המכוננים של ימי קום המדינה, ולבחון באיזו שפה אנחנו משוחחים ומַבנים את המרחב שבו אנו חיים, תוך כדי המשך הדו-שיח שבין התפיסה האוטופית לאנקדוטלית . בשלב זה ביקשנו מכל משתתף לנסח מושג מתוך עולם המחקר והעשייה האישיים שלו, הקשור בנושא שבו הוא מעורב בחיי היומיום ומשפיע באופן ישיר על הלך מחשבתו האישי . כך גובשו שמונה-עשר מושגים על העשייה התכנונית בישראל . אמנם, אף על פי שכל המונחים מתייחסים לזירה הישראלית ולנקודת זמן הווָה ( לעתים גם היסטורית ) , המקום וגבולותיו הממשיים והשיחניים משתנים מכותב לכותב . פסיפס המושגים שהתגבש, המייצג נקודות מוצא תיאורטיות שונות, ערכים ותפיסות עולם מתחרות, הוצג בכנס פתוח לקהל ביוני 2011 . קהל המשתתפים בכנס תרם רובד וכחני נוסף לדיון . חלק מהמוזמנים הסתייגו, אחרים הביעו תמיכה בהמשגות חדשות, נשאלו גם שאלות, כגון בידי מי הכוח להמשיג ולפעול - מתכננים, פוליטיקאים, אזרחים ? והוצעו גם אפשרויות להימנע מחלוקות דיכוטומיות ( תוצר / תהליך, תושבים / מתכננים, חברה אזרחית / מדינה, אוטופיה / אנקדוטה ) ולדון בקשרים וביחסים בין כל השחקנים במערכת . האם ההפרדה בין השחקנים השונים היא מלאכותית או בלתי נמנעת ? שאלות אלו ואחרות צפות ועולות בקריאה בספר . הכותבים חלוקים ביניהם . ישנם המבקשים לחזק את מעמדם של אנשי המקצוע ומדגישים את האיכות של התוצר הסופי, ואילו אחרים דורשים להרחיב את המעגל של המעורבים בעשייה התכנונית ומתמקדים בתהליך . אף על פי שהספר אינו מציע תשובה חד-משמעית לשאלות אלו, הוא מציף את הדילמות והרעיונות שמנחים את השיח והעשייה התכנוניים ואת הצורך בפרובלמטיזציה של השפה התכנונית .
|
|