|
|
עמוד:14
טלי חתוקה 14 המובילים הקודמים, כגון תעשייה ומכרות, ומה הן ההשלכות התרבותיות של שינוי זה ? יש לזכור כי לעלייתו של הנדל"ן כסקטור מוביל יהיו בוודאי השפעות רבות ומגוונות לא רק על פרשנות המושג "עבודה" ואופיו, אלא גם על המרחב האורבני ו"מקום העבודה" . שאלות אלה ואחרות מחדדות את הסקרנות שמעלה הטקסט הנרטיבי . דומה כי הספר מסתיים בנימה אמביוולנטית באשר להמשך . הדרמה מגיעה לקצהּ כאשר מפעל ארגמן "יורד מן הבמה", והשאלה של מהות מקום עבודה נשארת פתוחה לאור מציאות חדשה : המשׂגה חדשה של "מקום" ו"עבודה" בעקבות שינויים פוליטיים גלובליים . אכן, מעגלים אינם נסגרים בצורה חדה ונקייה, ואמביוולנטיות היא עמדה כנה ואמיצה . ברצוני להודות לטלי על ההזדמנות לקרוא ספר מהנה ומרתק . הספר הביא אותי לחשיבה מחדש על נושאים רבים והותיר אותי עם שאלות רבות התלויות באוויר . יש להודות כי הספרות התיאורטית בתחום התכנון והארכיטקטורה היא לרוב יבשה ומשעממת . היא עוסקת בדרך כלל בטכנולוגיה או באופנה, ואילו היצירתיות מופיעה, אם בכלל, בחיפוש אחר פתרונות לבעיות . אין, לטעמי, מספיק פתיחות ומוכנות לדו – שיח ביקורתי בחשיבה אחרת על ה"בעיות" עצמן . אני תקווה כי ספר זה ימצא אוזן קשבת בחוגים אקדמיים ומקצועיים . אם תהפוך מתכונת חדשה זו של כתיבה מדעית לנפוצה יותר, כולנו נצא נשכרים . נ"ב בימים אלה, כאשר במצרים מתחוללת מהפכה אזרחית המבשרת שינויים יסודיים בחברה, בכלכלה ובתרבות הפוליטית, מעניין לעקוב אחר חוקרים המצביעים על האירועים המכוננים שקדמו לרעידת האדמה . מתברר כי בין החשובים שבהם היו המאבקים העיקשים של מפעלי תעשיית הטקסטיל הלאומי בעיר מהללה אל – קוברא . כאשר אני נזכר כי הטכנולוגיה של מפעל ארגמן נמכרה למצרים עם פירוקו בארץ, אפשר להשתעשע במחשבה שמא יש כאן סולידריות בדיעבד בענף תעשייה בין – מדינתי . . .
|
|