הקדמה

עמוד:13

המפעל 13 משמעותית לוויכוחים ולהתלבטויות העקרים בשיח הארכיטקטוני המודרניסטי הרגיל, כמו למשל אלה העוסקים בנושא ה"שימור" . ההתייחסות הכוללנית, כמו זו שבספר הזה, מאפשרת לנווט בין שתי גישות : הגישה ה"ריאליסטית", הרואה בבניין שסיים את תפקידו הון מושקע קפוא או נדל"ן סטטי שיש לפנותו לשם שימוש חדש בקרקע, ולעומתה הגישה ה"רומנטית", המחפשת בעקשנות אחר ה"הילה" האבודה של הבניין או הזיכרונות שבעקבות ההיעלמות, עד כדי הפיכתו לעתים לפֶטיש . תובנה חשובה העולה מן הספר היא משמעותו של מקום עבודה, שהיא מעל ומעבר לבניין גם אם הוא מרשים או בעל עוצמה לכשעצמו . לא כאן המקום לפרט את כל התהיות והמחשבות שהספר החשוב הזה מעורר . עם זאת עליי להודות כי היו לי רגעים אחדים של חשיבה מחדש על תובנות ומוסכמות נשכחות בקשר להיסטוריה הפוליטית של ישראל . אזכיר לדוגמה שלוש מהן : 1 . שאלת ההתנגשות המעמדית כמקור לשינוי מהפכני . כידוע, התיאוריה המרקסיסטית הקלסית מדברת על היווצרות התודעה העצמית של הפועל מתוך אומללותו, הנובעת מניצולו על ידי בעלי ההון, ותודעה זו היא שמהווה מניע ומנוע למהפכה . אך מה בדבר מפעל שבו היחס של בעל ההון ( בעל המפעל ) כלפי הפועל אבהי ואמפתי, והפועל מזדהה עם המפעל הן כמקום עבודה נעים והן כמפעל לאומי המשקף אתוס לאומי אישי שלו ? בסיפור זה אומללות וניכור אינם משחקים תפקיד . 2 . אופיו של ההסדר התאגידי ( corporatism ) הישראלי במסגרת מבנים של קפיטליזם בין – לאומי, כגון פורדיזם, רגולציה, הצבר גמיש וכו' . המבנה הייחודי והמעניין של תאגיד הון, שלטון ועבודה, שקם בשנותיה הראשונות של ישראל ואפיין את החוסן הפוליטי הפנימי שלה, נחקר רבות . עם זאת ניתן לשער כי אפילו ישראל בע"מ אינה מתקיימת על אי בודד ויש לה קשרי גומלין עם הקפיטליזם הבין – לאומי, ולכן מעניין לבחון ולהעריך את הקשרים הפונקציונליים והמעשיים בין תאגיד זה לבין התפתחותו של המשטר הגלובלי . 3 . מקומו של המגזר התעשייתי לעומת מגזר ההון הפיננסי והנדל"ן בתקופה הפוסט – מודרנית . עם השינויים המהותיים במשטר הקפיטליסטי בזמן האחרון נמנית עלייתו של מגזר המימון והבנקאות, הביטוח והנדל"ן ( FIRE ) כמגזר מוביל לקידום המשטר . נשאלת השאלה — מה קורה למגזרים

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר