|
|
עמוד:12
12 אריסטו המופיעים בספרים הללו . כמו ה פואטיקה וה רטוריקה , ספרי ה אורגנון אינם ספרים על אודות הלשון, אבל הם הם המקור לכל תובנה אריסטוטלית בדבר טבעה של הלשון . ספר ה קטגוריות נתפש לעיתים קרובות — ובצדק — כספר שעוסק במידה רבה בשאלות אונטולוגיות : מהו עצם, מה היא איכות וכדומה . אכן, האופי ה"בלשני" בולט הרבה יותר בספר הבא, על הפירוש , אבל גם כשהדיונים ב קטגוריות מפליגים למחוזות ממחוזות שונים, נקודת המוצא היא לעולם אופן השימוש שלנו במילים : זה אינו ספר על אודות מבנה העולם ( כמו למשל ה פיסיקה או ה מטפיסיקה ) , אלא יותר על המבנה הסמנטי של הלשון . ואין זה מקרה שהפרק הפותח של הספר הזה ( ובדיעבד — גם של הקורפוס האריסטוטלי בכלל ) הוא דיון על השמות והיחסים הסמנטיים ביניהם . ייתכן שניתן למצוא דיונים לשוניים מעניינים ועשירים יותר במקומות אחרים בכתביו של אריסטו, אבל די בדיון המצומצם הזה על מנת לקבל הנחיה לאופן קריאת הספר כולו : למעשה אנו עוסקים לכל אורכו בשמות, דהיינו במילים .
|
|