|
|
עמוד:11
11 קטגוריות אינם עוסקים בחקירה, אלא יותר בכללי האומנות של החקירה . העובדה שכונו בשם המקובץ אורגנון , כלי, מעידה שהייתה הבנה מלאה שהם אינם עוסקים בתכנים אלא במתודות . אבל אם מעמידים אותם בצד ספרי ה"טכנה" המובהקים של אריסטו נגלה דבר נוסף, מעניין לא פחות : מכל התחומים המקצועיים האפשריים ( ארכיטקטוריה, גידול סוסים, קדרות וכו' ) ספרי ה"טכנה" היחידים של אריסטו עוסקים שניהם באמנויות של לשון : יצירה של אובייקטים לשוניים כמו טרגדיה או אפוס ( ה פואטיקה ) ושימוש בלשון לצורך פעילות ציבורית ( ה רטוריקה ) . בשום מקום אריסטו אינו מדבר על הלשון ככזאת, ואין לו תיאוריה בלשנית קוהרנטית : כל מה שהוא אומר על הלשון משוקע בדיונים שלו בפעילויות לשוניות : הלשון כ"פוייזיס" והלשון כ"פרקסיס" . והנה, ספרי הלוגיקה משלימים את הדיון הזה לתחום ה"תיאוריה" : הם למעשה עוסקים בשאלה כיצד ניתן להשתמש בלשון לצורכי ידע : כיצד מוכיחים, כיצד מסיקים, כיצד מגדירים, כיצד מסבירים . זה מבהיר גם את הדיונים השונים על טיבה של הלשון, את השימושים המרובים במונחים דקדוקיים וסמנטיים
|
|