|
|
עמוד:9
9 קטגוריות על מנת לעמוד על מקומם של הספרים האלה בהגות האריסטוטלית בכללה, ניטול את ההבחנה שקובע אריסטו ( ב אתיקה וב מטפיסיקה ) בין שלושה סוגי פעילות : פרקסיס ( praxis ) , פוייזיס ( poiêsis ) , ותיאוריה ( theôria ) . ה"פרקסיס" היא הפעילות המעשית, היא מכוונת לעיצובם של מצבים בתוך העולם : כך למשל לחימה, הקמת משפחה, תביעה משפטית, קשירת קשרי ידידות וכו' . ה"פוייזיס" היא הפעילות היוצרת והיא מכוונת ליצירת אובייקטים בעולם : בניית בתים, גילוף פסלים, תפירת בגדים, כתיבת שירה וכו' . ה"תיאוריה" היא הפעילות העיונית, והיא מכוונת להשגת ידע . זו חקירה בפיסיקה, באסטרונומיה, בתורת המדינה וכו' . אין ספק שספרי ה אורגנון שייכים כולם גם הם לתחום הפעילות העיונית, ועל כן ל"תיאוריה" . עם זאת יש להם מעמד מיוחד בתחום החשיבה התיאורטית, שכן בניגוד למטפיסיקה, לפיסיקה, לאסטרונומיה או לאתיקה הם אינם מוסרים לנו גופי ידע מוגדרים, ולמעשה אינם מלמדים אותנו דבר על אודות העולם . על מנת להגדיר את מעמדם המיוחד של ספרים אלה נזדקק להבחנה אריסטוטלית אחרת, זו שבין אפיסטמה ( epistêmê ) לטכנה ( tekhnê ) : אלה הן למעשה שתי
|
|