|
|
עמוד:13
יב לראש הממשלה לוי אשכול, ולחלופין הציע שבן-גוריון יהיה שר הביטחון בממשלתו� בכך נסללה הדרך להתפייסות בין בן-גוריון לבגין, וכשהורחבה הממשלה שימש בה בגין, בפעם הראשונה בחייו, בתפקיד שר וחבר ועדת השרים לענייני ביטחון� בשלוש שנות כהונתו בממשלות אשכול ומאיר ראה בגין את עיקר תפקידו בשמירה על המשך שליטתה של ישראל בחבלי יהודה ושומרון ועזה ובמניעת ויתורים טריטוריאליים בסיני ובגולן שלא בהקשר של כריתת חוזי שלום עם מצרים ועם סוריה� בקיץ ,1970 כשקיבלה הממשלה 'לשם ביצוע' את החלטת מועצת הביטחון ,242 הגורסת שרכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה וקוראת ל'נסיגה של כוחות ישראליים מִשְטחים שנכבשו בסכסוך האחרון' ( 1967 ) ( תעודה 64 ) הוביל בגין את גח"ל לפרישה מממשלת האחדות� אחרי מלחמת ששת הימים ביקש להחיל על יהודה ושומרון ועזה את הריבונות הישראלית, כפי שנעשה הדבר בירושלים השלמה מיד אחרי המלחמה, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית ( 1977 ) , שבהן נבחר לראשות הממשלה, ניסח את תביעת המינימום שלו : 'מניעת ריבונות זרה בארץ-ישראל המערבית'� משנבחר לראשות הממשלה הודיע שהממשלה לא תשתמש בסמכותה הקבועה בתיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט, שנתקבל בכנסת אחרי מלחמת ששת הימים, להחיל את המשפט, השיפוט והמִנהל של המדינה על שטחי ארץ-ישראל שבידי צה"ל, אלא אחרי דיון ואישור הכנסת, והדבר לא יקרה 'כל עוד מתנהלים מגעים לשלום'� בליל ה'מהפך' ( 17 במאי 1977 ) קרא לנשיאי מצרים, סוריה ולבנון ולמלך ירדן להיוועד עמו ולפתוח במשא ומתן על כריתת חוזי שלום, ומיד אחרי כינון ממשלתו נקט יזמה, ובסופו של דבר נענה לה הנשיא סאדאת והחל המשא ומתן הישיר בין ישראל למצרים ( תעודה 87 ) � לא קלה הייתה הדרך לחתימת חוזה השלום עם מצרים ובגין נדרש לוויתורים קשים בעניינים שבמהות ובניסוח� אגב המשא ומתן עם מצרים סוכמה בקמפ דייוויד ( 1978 ) המסגרת ליישוב הסכסוך בין ישראל ובין הערבים הפלסטינים : כינון אוטונומיה לתושבים הערבים של יהודה ושומרון ועזה לתקופת מעבר של חמש שנים, ובסיומה ייקבע מעמד הקבע של האזור בהסכמה בין ישראל, מצרים, ירדן ורשות המִנהל העצמי� ההסכם יביא בחשבון 'גם' את 'זכויותיהם הלגיטימיות של הערבים הפלסטינים ודרישותיהם הצודקות'� בכך הכירה ישראל בפלסטינים כנושאי זכויות לגיטימיות, אך בלשון ההסכם 'גם' — הווה אומר, לפי פירושו של בגין, שלא רק זכויות הפלסטינים יובאו בחשבון אלא גם זכויות אחרות : זכויותיה של ישראל� זה היה מפנה בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי, ובגין נאלץ לעמוד בפני ביקורת אידאולוגית נוקבת מבית, אף על פי שהמעיין בכתבי ז'בוטינסקי ימצא שם את השורש הרעיוני להכרה זו ( 'על קיר הברזל' ; 'המוסר של קיר הברזל', 1923 ) � במשותף עם הנשיא סאדאת זכה בגין בפרס נובל לשלום בעקבות חתימת הסכמי קמפ דייוויד ( תעודה 125 ) � בגין ניהל את המשא ומתן בהקפדה על כל אות ותג� נוקדנותו עוררה ביקורת מצד הנשיאים קרטר וסאדאת וגם בתוך הממשלה, ואף הביאה לעימות חריף עם קרטר, אולם הודות לה נוסח ההסכם בדרך שאינה מאפשרת התחמקות מקיום ההתחייבויות שבחוזה� ב- 26 במרס 1979 הגיע התהליך לסיומו� בטקס חגיגי בבית הלבן חתמו מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר על חוזה השלום ( תעודה 128 ) � תהליך השלום הוציא ממעגל המלחמה את המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר, ובלעדי מצרים אין קואליציה ערבית המסוגלת לאיים באמצעים קונוונציונליים על עצם קיומה של ישראל� כריתת חוזה השלום הייתה נקודת מפנה בתולדות מדינת ישראל� המדינה קמה בסערת מלחמה עקובה מדם, אך זה היה חוזה השלום הראשון שלה עם מדינה ערבית, והוא עמד עד כה במבחנים קשים, ושרד� תהליך מורכב עוד יותר של קבלת החלטות התקיים בעניין הכור הגרעיני של עיראק� אחרי צמצום סכנת האיום הקונוונציונלי נותר בעינו איום בלתי קונוונציונלי על מדינת ישראל ועל עם ישראל� בתהליך ממודר היטב שנמשך כשלוש שנים גובשה 'דוקטרינת בגין', ולפיה לא תאפשר ישראל לאויב ששם לו למטרה את השמדתה לפתח או לרכוש נשק גרעיני� מכאן ההחלטה העקרונית להרוס את הכור הגרעיני של עיראק� בגין דחה את ביצועה כדי ליצור הסכמה רחבה בתוך ממשלתו, שתשמור על הרוב בכנסת� עוד דחייה הייתה כשקיבל בגין פנייה אישית בכתב יד מראש האופוזיציה שמעון פרס, והתעורר חשש שמא דלף הסוד לגורמים בלתי מוסמכים� לבסוף קרב מועד הבחירות לכנסת העשירית ( יוני 1981 ) � סוריה הציבה בבקעת הלבנון טילי קרקע - אוויר שמנעו מצה"ל השגת מודיעין בזמן אמת על היערכות צבא סוריה� אחד השרים הציע להקדים למבצע בעיראק את חיסול הטילים הללו� בגין השיב לו כי אין לדעת מי יהיה ראש הממשלה בעוד חודש, ייתכן שזה יהיה פרס והוא מתנגד למבצע בעיראק, 'ואני אינני
|
|