הקדמה

עמוד:12

יא התעופה בקסטינה, פריצת כלא עכו, פיצוץ מלון המלך דוד, הלקאת קצינים בריטים בתגובה להטלת עונש מלקות על לוחמי האצ"ל שנתפסו וההוצאה להורג של שני סמלים בריטים בתגובה להעלאת לוחמי מחתרות לגרדום עוררו תגובות רבות בעולם, במיוחד בבריטניה, ועל אף הזעם והמשטמה שעוררו שם חיזקו את הפן האקוטי של 'שאלת פלשתינה' ובכך סייעו בעקיפין להנהגת היישוב ולתנועה הציונית במאבק שניהלו לסיום המנדט ולהקמת המדינה� בהיותו ראש הממשלה העלה בגין את הסברה שהמרד החיש בכמה חודשים, 'אולי בשנה', את יציאת הבריטים מהארץ, שהייתה מתרחשת בלאו הכי אחרי יציאתם מהודו במסגרת תהליך הדה-קולוניזציה, אולם פרק זמן זה היה גורלי בשל המלחמה הקרה ומשבר ברלין, שהיה מסכל ב- 1948 בניית הסכמה בין-לאומית רחבה כפי שנוצרה ב- 1947 בין ארצות הברית לברית המועצות� מתוך כך אפשר להבין מדוע ראה בשנות פיקודו על האצ"ל את גולת הכותרת של חייו� בחלק מתקופת המרד ( אוקטובר 1945 - אוגוסט 1946 ) פעל האצ"ל במסגרת 'תנועת המרי העברי'� לפני כן ( דצמבר 1944 - אפריל 1945 ) ערכו כוחות ה'הגנה', בהוראת המוסדות הלאומיים את ה'סזון', ניסיון שיטתי לחסל את האצ"ל כארגון לוחם באמצעות הלשנות וחטיפות� בגין פרסם את ההוראה 'לא תהיה מלחמת אחים ! ' ואסר על אנשיו להשיב באלימות ( תעודה 12 ) � לימים, בהיותו ראש הממשלה, אמר שיותר מכול ברצונו להיזכר כמי שמנע מלחמת אחים� כך בתקופת ה'סזון' וכך בפרשת אניית הנשק 'אלטלנה' ( יוני 1948 ) � בשנותיה הראשונות של המדינה היה בגין מנהיג מפלגת אופוזיציה, ומ- 1955 עמד בראש האופוזיציה הראשית� מרכז פעילותו היה בכנסת, ולצדה בהנהלת תנועת החרות� הוא ראה בשירות באופוזיציה תפקיד בעל ערך רב בבניית הדמוקרטיה הישראלית, עמד על משמר זכויותיה של האופוזיציה במשטר פרלמנטרי ותרם ליצירת הפרלמנטריזם הישראלי� בעקבות הכישלון בבחירות לכנסת השנייה ( חרות ירדה מ- 14 חכי"ם לשמונה בלבד ) התפטר וביקש לפרוש מהפוליטיקה ולעסוק במשפטים, אולם חזר בו על רקע המערכה נגד המשא ומתן עם גרמניה על קבלת השילומים ( תעודות ,30 31 ) � אחרי הבחירות לכנסת השלישית ( 1955 ) , שבעקבותיהן גדל ייצוגה של תנועתו ל- 15 מושבים, החל במגעים לכינון אלטרנטיבה לשלטון מפא"י, אולם נדרשו עוד עשר שנים עד שהוקם גוש חרות- ליברלים ( גח"ל ) שהיה היסוד להקמת הליכוד כעבור שמונה שנים נוספות, ב- 3791� מ- 1955 ועד 1981 גדל כוחה של התנועה בראשות בגין מבחירות לבחירות, למעט הבחירות לכנסת השישית ( 1965 ) � מעבר להצבעת יוצאי 'המשפחה הלוחמת' ותומכיה הוא קיבל את רוב קולותיהם של מצביעי 'המגזר האזרחי', בוחרי הציונים הכלליים והליברלים, ובעיקר את קולותיהם של בני הדור השני של עולי שנות החמישים� אלה הזדהו עם המסר הלאומי בעל הגוון המסורתי שהיה בפיו, מסר של קבלת האחר על בסיס של שוויון ערכי המבוסס על סמלים ומיתוסים מן ההיסטוריה היהודית, וראו בו חלופה נאותה, נטולת התנשאות, לממסד הפטרוני� במחתרת, באופוזיציה ובממשלה נשא בגין מסר של אחדות לאומית מעבר למחיצות עדתיות ודתיות, אחדות שיסודה בהזדהות עם העבר ההיסטורי� כך יכלו להזדהות אתו שומרי מצוות בדרגות שונות של הקפדה וגם חילונים בדרגות שונות של חילוניות, יוצאי ארצות ערב ויוצאי ארצות אירופה� באחד הפולמוסים האחרונים שניהל עם יריביו בכנסת הציג שאלה רטורית : 'ישאל נא איש את עצמו : מה אנו בלי ההיסטוריה שלנו ? '� גם לנשיא רייגן כתב : 'ישנם ציניקנים המלגלגים על ההיסטוריה [ ����� ] אך אני דבק באמת' ( תעודה 182 ) � מסר ההזדהות השלמה עם ההיסטוריה ותפיסתה כבסיס לתביעת הזכות על ארץ-ישראל השלמה מצד אחד וכתשתית לתרבות ולזהות הלאומית מצד אחר נמצא ברקע הצלחתו של בגין להגיע מהנהגת מפלגה קטנה ( 8 מושבים ) בכנסת השנייה לעמידה בראש סיעה שמנתה 48 מושבים בכנסת העשירית ולראשות הממשלה בכנסת התשיעית והעשירית� כאמור, בבחירות לכנסת השישית ירד כוחו של גח"ל מ- 27 מושבים בשלהי הכנסת החמישית, כשכל חברי תנועת החרות ורוב חברי סיעת המפלגה הליברלית הקימו את הגוש, ל- 26 מושבים� על רקע זה פרץ במחצית השנייה של 1966 המשבר הפוליטי הפנימי הקשה ביותר בתנועת החרות ובגח"ל ( תעודה 49 ) , ורק בראשית 1967 הצליחו בגין ונאמניו להתגבר על המשבר, שאיים לפורר את גח"ל� כעבור זמן קצר פרץ המשבר שהוביל למלחמת ששת הימים� בשיתוף פעולה עם המפד"ל ( המפלגה הדתית-לאומית ) ועם רפ"י ( המפלגה שהקים דוד בן-גוריון אחרי פרישתו ממפא"י על רקע 'פרשת לבון' ) יזם בגין את הקמת ממשלת האחדות הלאומית הראשונה בתולדות המדינה ( 'ממשלת הליכוד הלאומי' ) � הוא אף נפגש עם בן-גוריון והציע לו לשוב לראשות הממשלה, ואחר כך הציע זאת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא