|
|
עמוד:12
] 12 [ ה נ ש י ם ש י ד ע ו י ו ת ר מ ד י בו את אבן היסוד של התאוריה הפסיכואנליטית הפמיניסטית של הקולנוע, מתמקד בסרטי היצ'קוק כדי להראות שנשים בקולנוע ההוליוודי הקלאסי נעשו באופן בלתי נמנע אובייקטים סבילים ששירתו את הדחפים המציצניים והסדיסטיים של הצופֶה ; שדמויות הנשים קיימות אך ורק כדי למלא את צורכי הגברים שבקהל הצופים וכדי להביע את חרדותיהם ; ושבעקבות זאת 1 מאז פרסום יחסן של הצופות לקולנוע זה יכול להיות אך ורק מזוכיסטי . מאמרה של מאלווי בשנת 1975 ניכרה בכמה מאמרים פמיניסטיים שעסקו בהיצ'קוק תמיכה בתובנותיה . אני סבורה כי ייצוג הנשים בסרטים מורכב יותר מהשגותיה של מאלווי, ולפיכך בשנת 1982 פרסמתי מאמר על הסרט רבקה , סרטו הראשון של היצ'קוק באמריקה, המבוסס על הרומן רב-המכר הנשי הגותי של דפנה 2 טענתי בו כי כמהדי מוריֶה ( המאמר נכלל בגרסה מותאמת בספר זה ) . סרטים מאפשרים ביטוי ( מוגבל ) של תשוקה ייחודית של נשים וכי סרטים אלו אינם נענים למסע האדיפלי של הגבר, שתאורטיקנים של קולנוע כמו ריימון בלור ( Bellour ) רואים בו את המסלול של כל נרטיב הוליוודי, אלא מתארים מסלול אדיפלי של אישה שקשיי הנשים בתהליך חִברוּתן 3 טרזה דה לאורטיס ( de Lauretis ) עוסקת בפטריארכייה נחשפים בו . בספרה Alice Doesn’t במאמרי ובסרטים של היצ'קוק רבקה וּורטיגו כדי לפתח תאוריה של צפיית נשים . לטענתה, ההזדהות של הצופות בסרטים מורכבת הרבה יותר מטענת התאוריה הפמיניסטית . הצופָה רחוקה מלהיות מזוכיסטית גרידא, שכן היא לעולם לכודה בתשוקה כפולה, והיא מזדהה בה בעת עם האובייקט הסביל ( הנקבי ) ועם האובייקט הפעיל ( שברוב 4 המקרים הוא זכרי ) . לימים חזרה בה מאלווי מכמה טענות שטענה במאמרה, בין השאר בקריאה של סרטו של היצ'קוק נודעת , שהיא סייגה בה את גינוי הנרטיב 5 פמיניסטיות אחרות שבו ועסקו בהיצ'קוק באובססיה כמעטב"עונג חזותי" . כדי להעלות סוגיות נוספות וכדי להילחם במאבקים נוספים . במאמר מעניין מאוד על הסרט הציפורים למשל סוזן לורי ( Lurie ) מנתחת קטע שגם בלור ניתח : הנסיעה לכפר בודגה ביי והחזרה ממנו . לורי מבקשת לחלוק על התאוריה של לאקאן שמאלווי ובלור מסתמכים עליה, ובעיקר על טענתה של מאלווי כי גוף האישה מסמן חסר ולכן הוא בעל קונוטציה של סירוס בעיני גברים . לורי גורסת כי נשים כמו מלאני דניאלס בסרט
|
|