יחזקאל

עמוד:2

א 2 פ י ר ו ש ש ד "ל לי ח ז קא ל [ ב ] בחמשה לחדש היא השנה החמישית . הרי זה לשון קצר ושיעורו בחמשה לחדש הנזכר בשנה הנזכרת, היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין . והנה יפה העיר רש"י כי פסוק זה ושלאחריו הם מפסיקים דברי הנביא שפתח מדבר בעדו ( 'ואני בתוך הגולה' . 'ואראה מראות אלהים' ) וכאן מדבר בלשון נסתר ( 'היה היה דבר ה' אל יחזקאל' ) . והנה היה נראה לומר ששני מקראות הללו תוספת שהוסיפו אחרים להודיע מי הוא הנביא ולאיזה מנין הוא מונה . ונראה לי שאין צורך לזה, אלא יחזקאל עצמו כתב גם פסוק ראשון גם שני המקראות שאחריו . אלא שכשאמר הנבואה אל היהודים אשר עמו בגולה לא הוצרך לפרש לא חשבון שלשים שנה כי היו רגילים בו, ולא לומר להם שמו ושם אביו כי יודעים היו אותו, ולא לומר שהיה בארץ כשדים . ואחר כך כשבא לכתוב נבואתו על ספר, הוסיף שני המקראות הללו . והנה ראוי היה לו שיכפול ויאמר בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש כדי לפרש היא השנה החמישית . וכדי שלא יכפול כל כך הרבה מלות, כפל השתים האחרונות לבדן : [ ג ] יד ה ' . עיין רש"י : [ ד ] וארא והנה רוח סערה וגו ' . היא מרכבת כסא כבוד השכינה נרמזת בה השגחת האל והנהגתו את העולם . על דרך 'וירכב על כרוב' ( תהלים י"ח י"א ) . והחיות האמורות כאן נקראות בחזיון שני ( למטה סימן יו"ד ) בשם כרובים : באה מן הצפון . לדעת רוז' נדמה לו שבאה מן הצפון כלפי אמונת אנשי מזרח שבירכתי צפון הוא הר מועד האלהים . אמנם רחוק הוא שיסמוך הנביא על אמונת הגוים . וקרוב הדבר שהזכיר צפון מפני שהרוח הצפונית קשה וקרה ( מוהר"ר דח"ו ומוהר"ר יח"ף ז"ל ) : ואש מתלקחת . עיין שמות ט' כ"ד : ונגה לו . לענן : ומתוכה . מתוך האש . כמו שמפורש אחר כך . ומלת מתוכה ראויה לתביר : כעין החשמל . נראה שהחשמל הוא גוף טבעי ידוע בלשון ( על דרך 'ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר' . תלמידי אר"ג ) . ודעת האחרונים שהוא כעין נחשת קלל . והמלה לדעת בושארט מורכבת מן נְחַש ( נְחשֶת ) מְלַל שענינו זהב בלתי מזוקק ( כמו שהביא הערוך מכתובות פ"ז בערך מלל ב' ) בין שתהיה הכוונה נחשת מעורב בזהב או נחשת קלל יפה כזהב : [ ה ] דמות אדם להנה . היו כולן בצורת אדם ובקומה זקופה . אמנם היו לכל אחד שלשה פנים מלבד פני אדם : בַּֽחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַֽחֲמִישִׁ֔ית מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים : ב הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר-יְ֠ה֠ וָֹה אֶל-יְחֶזְקֵ֨אל לְגָל֖וּת הַמֶּ֥לֶךְ יֽוֹיָכִֽין : ג בֶּן-בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל-נְהַר-כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ר֨וּחַסְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן-הַצָּפ֗וֹן שָׁ֖ם יַד-יְה וָֹֽה : ד עָנָ�֤ן | גָּדוֹל֙וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת הַֽחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ : ה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא