|
|
עמוד:14
14 תהליך היצירה, בכל מקרה, הוא תהליך ממושך, רצוף עליות וירידות, שְׂמחות, יגונות וקשיים . ותהליך שהוא מנגנון עדִין שכּל גרגיר אבק משבש את המהלך התקין שלו . מה קורה אם מלבישים על תהליך היצירה גם את החטוטרת של כל הקונפליקטים הפנימיים שאישה סופרת בדרך כלל צריכה לעמוד בהם בנוסף ? כולל כל הנאמנויות הסותרות, ההרגשות של הצטדקות ושל ספק עצמי, שחוצצים בינה לבין שולחן הכתיבה . כאשר ברוב המקרים, באשר לצד הזה של חייה, תהיה התחושה שלה, אם לא של מרד, הרי לפחות של בדידות . כי היחס האמביוולנטי שמוקרן מצד הסביבה הקרובה על עצם הפּנייה החריגה הזאת שלה להסתבך עם מאמצים בכיוון הזה, הוא יחס הרסני . כי על פי רוב, בַּמָּקום שאתה מוצא אישה שהכּתיבה שלה היא כבר מעבר לכתיבה חובבנית, אתה מוצא אישה שבאיזשהו מובן היא אישה שנוסעת נגד הכיוון . הכיוון של חייה הפרטיים . אם מכניסים אפוא לתמונה של האדם העושה במלאכת הסופר גם את כל הנתונים האלה, אני חושבת שזה משנה את התמונה . ואני חושבת שהשוני הזה, בצורה זו או אחרת, מתבטא בהכרח גם במוצר המוגמר . הדברים שלי ייסובו אם כן על להיות אישה סופרת . יוצרות בעלות משקל הן ספורות אנחנו יודעים שהולך ומתרבה בהתמדה מספר הסופרות בעולם . כן ירבו . ואנחנו יודעים שאומרים שהרעננות, החיוניות, הדינמיות וההפתעה, נמצאות כיום במידה רבה בכתיבה של נשים . בל נשלה את עצמנו . במידה רבה, אלה הם פני הדברים גם משום שכיום הספרות היפה כבר איננה רובע יוקרתי . היא כבר רובע שלא בו מתגוררים העשירים .
|
|