|
|
עמוד:9
מבוא : אוריינות וכתיבה בגיל הרך | 9 הדיון, הביקורת והעלאת יוזמות חדשות . מהלך זה התפתח עוד יותר לאחר מכן, עם התרחבות השימוש בתקשוב, התרחבות שגם העצימה את היכולת להשתמש באמצעים גרפיים שאינם שפה כתובה ( 2015 Kress, ) . פענוח והפקה של טקסטים כתובים הם משימות מורכבות המחייבות שליטה בתחומי ידע רבים ותיאום ביניהם ( סנו וגוברמן, 2008 ; 2001 Scarborough, ) . תחומי הידע הנחוצים לשם הבנה של שפה כתובה - שהיא הרכיב המרכזי בטקסטים כתובים רבים - מתוארים להלן בקצרה : היכרות עם סימני הכתב והדרכים שבהן הם מייצגים את השפה הדבורה ; היכרות עם המורפולוגיה והתחביר של השפה, שליטה באוצר מילים רחב וידע פרגמאטי ( ידע לשוני ) ; ידע על אודות המושגים שמילים מייצגות ( ידע עולם ) , ויכולת להבין משמעויות בטקסט מבלי להסתמך על ההקשר המיידי שבו הטקסט עולה ( עצמאות מהקשר ) . בנוסף, יש חשיבות להיכרות מוקדמת של ילדים צעירים עם מגוון סוגות בשפה הדבורה והכתובה, כגון : סיפורים, הסברים, דיווחים ועוד . אופן הייצוג של השפה הדבורה אפשר לחלק את מערכות הכתב לארבעה סוגים על פי דרכי הייצוג שבהן הן משתמשות : ( א ) מערכות אידיאוגרפיות המייצגות רעיונות . אפשר לפענח אותן תוך שימוש במילים שונות, לדוגמה אפשר לקרוא את הביטוי " 12 = X4 3" תוך שימוש במילים פעָמִים, כפול, שווה או שקול . שלושת הסוגים הנוספים של מערכות כתב מייצגים את השפה הדבורה ; ( ב ) מערכות לוגוגרפיות מייצגות 1 ; ( ג ) מערכות הברתיות מייצגות הברות ; ( ד ) מערכות אלפביתיות מורפמות מייצגות פונמות 2 . רכישה של מערכת אלפביתית מחייבת מודעות פונולוגית, כלומר היכולת לפרק מילים לעיצורים ולתנועות ( ; 1993 Bentin & Leshem, Bradley & Bryant, 1983 ) יכולת זו אינה מתפתחת באופן טבעי, שכן יחידת התפיסה המולדת היא הברה - צירוף של עיצור אחד או יותר עם תנועה ( 1996 Goodman & Nusbaum, ) . קריאה וכתיבה בשפות אלפביתיות מחייבות 1 מורפמה היא היחידה הקטנה ביותר בשפה הנושאת משמעות . חלק מהמורפמות הן עצמאיות, כלומר מילים כגון ‘בית׳ ; מורפמות אחרות הן קשורות, כלומר הן מהוות חלק נושא משמעות בתוך מילה, כמו למשל המורפמה ‘ - ים׳ במילה ‘בתים׳ . 2 פונמה היא היחידה הקטנה ביותר בשפה . היא אינה נושאת משמעות כשהיא לעצמה, אולם שינוי של פונמה משנה את משמעות המילה . לדוגמה, ההבדל בין ‘בר׳ ל׳פר׳ הוא בפונמה הראשונה .
|
|