|
|
עמוד:13
מבוא 13 ( עשוי עץ מן הסתם ) שצמוד לקיר החיצוני של הבית בגובה . אל המשטח עולים מבחוץ בסולם ונכנסים ממנו לחדרי הקומה העליונה דרך דלת או דלתות . בתלמוד מצוין שלמרפסת מתקינים מעקה . מעקה זה אמור להיות פונקציונלי ולא מקושט . מכון המקדש נדרש רק למונח גזוזטרה . המכון מביא כמה פירושים . בין היתר, הוא מתייחס לגזוזטרה שבעזרת הנשים בהר הבית . מרפסת זו הייתה מרפסת גג מפוארת . ממנה יכלו הנשים לצפות בשמחת בית השואבה ולשמוע את הקריאה בתורה מפי הכוהן הגדול ביום הכיפורים . בפירוש נוסף מפרש המכון את המילה כמרפסת שבולטת מהקיר אל הרחוב בקומה גבוהה מקומת הרחוב, כלומר מרפסת זיזית . פירוש שלישי שמובא שם הוא מרפסת כניסה ארוכה בקומה השנייה או מעליה, שממנה נכנסים לדירות . כאמור, בשפות לועזיות יש כמה מונחים המגדירים חלקים חיצוניים במבנה שיכולים להיכלל בהגדרות המרפסת שסקרנו . הגדרת המרפסת 1 אצל אבן - שושן מכוונת ככל הנראה למרפסת זיזית או בולטת - נתמכת ( balcony ) , בהסתמך על המילה "יציע" המכוונת למשטח מוגבה . לעומת זאת, הגדרה 2 מתאימה לכמה סוגי מרפסות . המתבקשים יותר הם מרפסת טרסה נמוכה מוקפת מעקה ומרפסת הוורנדה . לעומת שתי הגדרות אלה, הגדרת הגזוזטרה אצל אבן שושן קרובה יותר למה שאנו מתכוונים בדרך כלל כשאנחנו אומרים בעברית מדוברת סתם "מרפסת" ( balcony ) , אבל גם למרפסות טרסה, נמוכות וגבוהות . הגדרת בן - יהודה מתאימה למרפסת זיזית ארוכה ( מסדרון חיצוני ) , שמשמשת ככניסה לכמה דירות, או מרפסת כניסה זיזית קצרה שמשרתת דירה אחת . הגדרת מכון המקדש לגזוזטרה, שהיא המאוחרת מכולן, מוסיפה על המרפסת הזיזית, ומרפסת הכניסה הזיזית או הבולטת גם את מרפסת הגג ( roof terrace ) . מאחר שההגדרות המילוניות למרפסת עמומות למדי וחלקיות, אני מבקש להציע להלן הגדרה מדויקת יותר ל"מרפסת" כאלמנט כללי . הגדרה זו נוגעת ליחסה העקרוני של המרפסת אל המבנה מבחינה פנומנולוגית : היותה מרחב ביניים בין פנים המבנה לחוץ .
|
|