|
|
עמוד:10
10 פורצות גדרות ספרותית למודל הגיבורה הפסיבית, המככב במעשיות המסורתיות ובעיבודים פופולריים של מעשיות קאנוניות, ובכך לתרום לקידומן של תפיסות עולם פמיניסטיות במציאות החוץ-טקסטואלית . באמצעות עיון בשלוש דוגמאות למעשיות-מחודשות, שכל אחת מהן משמשת מקרה מבחן, המאמר מצביע על סוגים שונים של מענים שמעשיות אלה מציעות לקוראות / ים : מענה אמביוולנטי — המעשייה-המחודשת מקדמת מודל נשי חדש ובה בעת נטועה בתבנית חשיבה פטריארכלית . מענה רדיקלי — המעשייה-המחודשת מקדמת את שבירת המודל וסדר העולם הפטריארכלי, כשהפתרון המוצע הוא מחיקת המין הגברי וזניחת החברה . מענה אישי-אוניברסלי — המעשייה-המחודשת מקדמת את שינוי תפיסת העולם הפטריארכלית-הדכאנית באמצעות יצירת מרחב נשי, המדרבן את הילדה / האישה לגלות את “הסיפור שלה“ ולתת ביטוי לקולה האותנטי . מענה זה מצביע על דרך לגייס כתיבה של נשים למען אמירה אישית ואוניברסלית כאחד . שלושת המענים המוצגים במאמר, אינם בהכרח המענים היחידים אשר ז‘אנר זה מציע ( או יכול להציע ) לקוראות / ים . אולם המרחק הרב ביניהם מבהיר עד כמה רחב הוא מנעד האפשרויות הפתוח בפני כותבות וכותבים בעלי מודעות פמיניסטית . מאמרה של אסתי אדיבי – שושן “‘כאן קול אתי מהשמים של ירושלים, הרי הישנות ועיקרן תחילה‘ : על הוראת ‘שום גמדים לא יבואו‘ מאת שרה שילה במסגרת הנושא ‘נשיות וגבריות : ייצוגי מגדר בספרות‘“ הוא הצעה ללמד את הרומן במסגרת לימודי הספרות בתיכון . הכותבת מציעה ללמדו כרומן חניכה, והמאמר עוסק בסיפור החניכה של הבת אֶתי כפי שהוא נובע מסיפור החניכה של אמהּ . חוקרי סיפור החניכה מדגישים את ההיבט החינוכי של הז‘אנר, שלדבריהם, מוגדר לא רק על סמך התהליך שהוא מייצג, אלא גם על יסוד התהליך החינוכי שהוא מעורר בקוראיו, המקדמים את ה“חניכה“ האישית שלהם באמצעות הקריאה . במילים אחרות, הקוראים של רומן החניכה אמורים לעבור תהליך של התפתחות באמצעות הקריאה . החידוש שמציע המאמר הוא בקריאת היצירה כרומן חניכה של הנערה הצעירה כאמנית . לאחר סקירה של כמה מתכונותיו של רומן החניכה בספרות המחקר, מתמקדת הכותבת בחניכתה של הגיבורה להיות אמנית במילים . למרות קשייה בקריאה ובכתיבה היא בוראת את עצמה כ“מספרת סיפורים“ . מאמרה של מימי חסקין “‘למות על דבר מלחמה‘ : מאבקיהן של נשות העלייה השנייה להשגת שוויון מגדרי“ מתאר את נוכחותן של שתי סוגיות מפתח בחברה הישראלית כיום — מגדר ומליטריזם — כבר בתקופת העלייה השנייה . מגדר ומיליטריזם הם שני סוגי נוכחות בחברה הישראלית, שמקיימים ביניהם קשרים
|
|