|
|
עמוד:9
9 פתח דבר כמתקיימת ומתפתחת תוך הפנמה ושכפול של תפיסות מגדריות דכאניות רווחות . לטענתה, שיעור החינוך הגופני יכול להיות זירה של שינוי, דווקא בשל הנגיעה הבלתי אמצעית שלו בגוף . מאמרה של קוש זוהר מציג תוצאות מחקר איכותני שהתבסס על עבודות סמינריוניות בקורס “חינוך גופני ספורט ומגדר“ במכללת סמינר הקיבוצים בשנת הלימודים תשע“ו . ממצאי המחקר הצביעו על תמונת מציאות עגומה שבה בנות נמנעות משיעור חינוך גופני, ועמדתם של המורות והמורים אף מעצימה מצב זה . תפיסות רווחות של נשיות וגבריות, דימויים מעולם הספורט, נורמות וסטראוטיפים מחלחלים אל תוך השיעור ומפריעים לשינוי . כדי שמורות ומורים לחינוך גופני יהיו סוכנים מושכלים של שינוי, עליהם להיות מודעים ולהתייחס לידע זה במערכת השיעורים שלהם . ידע כזה הוא קריטי עבור פרחי הוראה של החינוך הגופני, מחנכים עתידיים של הגוף . מאמרה של ליאת סידס “‘אישה נושאת חיים‘ ( 1996 ) ו‘היריון בתנוחת הסבה‘ ( 1999 ) : מגדר תמונה“ מציע פרשנות מנקודת מבט פמיניסטית ומגדרית למוצגי הגוף הנשיים-הריוניים “אישה נושאת חיים“, ו“היריון בתנוחת הסבה“ מתוך התערוכה הבינלאומית ״עולמות הגוף״ של הפתולוג-האמן הגרמני גונתר פון האגנס . המאמר מראה כיצד מוצגי האנטומיה של הגוף הנשי משעתקים ומשכפלים את הסטרוקטורה המגדרית המבוססת על החלוקה הבינארית, לפיה הגיבור הגברי מסומן כסובייקט פעיל לעומת הדמות הנשית המסומנת לרוב כאובייקט סביל . סטרוקטורה, המוצגת באצטלה מדעית לכאורה, והעומדת, למצער, בבסיס עיקרי השיח האנטומי המסורתי בכלל ושיח הפריון בפרט מאז העת העתיקה ועד ימינו . המאמר מציג כיצד התרבות, מאז עיצבה האנושות את הנקבה האנושית, קִבעה, יצבה, מִסדה והִבנתה את האישה כ״אחר״ האולטימטיבי והחד משמעי מבחינה חברתית, פוליטית, כלכלית ותרבותית . הניתוח מפרספקטיבה מגדרית של כינון הגוף הנשי עשוי לשמש כלי רב ערך בניתוח המתבצע על ידי מורות ומורים המלמדים אמנות, או על ידי אלה העורכים “סיורי גלריות“ עם תלמידיהם . עקרונות ההתבוננות הנפרשים במאמר זה כוחם יפה לא רק לדמויות הנשים ההריוניות המוצגות בתערוכה, אלא לדימויים נשיים בכלל, המציפים את חיי היום-יום שלנו . נשים בתנוחות שונות המככבות בפרסומות בטלוויזיה מרוחות על גבי כפולות עיתונים וניבטות משלטי חוצות . מאמרה של לילי גלזנר ‘היה היתה ילדה קטנה . . . ‘ : מעשיות, מעשיות-מחודשות ומודל הגיבורה האקטיבית“ עוסק במעשיות-מחודשות ( fairy - tale retellings ) , שבמרכזן גיבורה אקטיבית . מעשיות אלה, נטען במאמר, מבקשות להעמיד חלופה
|
|