|
|
עמוד:8
8 פורצות גדרות ישראל . המאמר סוקר בקצרה את התפתחות החינוך ואת עיצוב מערכת החינוך בארץ, ומצביע על הרצון ליישב עקרונות שלעתים מנוגדים ולשלבם יחד . החוקרות מצביעות על ארבעה היבטים מרכזיים שמאפיינים את החברה הישראלית ולהם השפעה מכרעת על מערכת החינוך : לאומיות, דתיות, צבאיות ורב תרבותיות . המאמר בוחן כל אחת מהסוגיות כדי לזהות איך הן משולבות במערכת החינוך ומעכבות, כל אחת בדרכה, את יישומו של שוויון זכויות מגדרי . המאמר חושף את הקשרים המורכבים, הסמויים לעתים, המתקיימים בין דתיות, צבאיות ורב תרבותיות ואת כוחם ליצור מנגנונים מעכבי שוויון מעצם העובדה שכל אחד מהם קשור באופן הדוק למערכת החינוך . מציאות זו יוצרת צורך דחוף בשינוי במערכת החינוך, והחוקרות מצביעות על החשיבות הגדולה בהכנסת המגדר כתחום ידע בתכנית להכשרת פרחי הוראה . המאמר “פמיניזם וחינוך“ של כריס מאיו ו ברברה סטנגל מתמקד בפילוסופיה הפמיניסטית של החינוך, בוחן את שורשיו ואת השאלות המרכזיות שמאפיינות את השיח כיום . החוקרות מציגות את הגותן של האמהות המייסדות - כריסטין דה פיזאן, מרי וולסטונקרפט, שרלוט פרקינס גילמן ואנה ג‘וליה קופר - כדי להראות שחשיבתן ממשיכה לעצב את פניה של הפילוסופיה הפמיניסטית גם היום . בהמשך, מאיו וסטנגל מתמקדות בהתפתחות הפילוסופיה הפמיניסטית של החינוך בעידן העכשווי ומציגות את רבגוניותה, הנעה מנשים יחידות שמשתמשות בתיאוריות ספציפיות כדי להסביר את ההטיות ביחס לגברים וההדרה של נשים, לשיתופי פעולה נרחבים יותר, שישאפו להגדיר מחדש את האופן שבו הידע מובנה ומופץ . ניתוח מגדרי מדגיש הן את האופי הפוליטי והן את האופי הפילוסופי של השאלות העומדות בלב-לבה של הפילוסופיה הפמיניסטית של החינוך . החוקרות מצביעות על חשיבות השימוש במגדר ככלי אנליטי באופן זהיר וקפדני על מנת להרחיב את גבולות השיטה התומכת בקטגוריה ולדחוק את גבולותיה בבחינת מהותם של הכלים המושגיים והלוגיים המאפשרים זיהוי של מגדר וחוסר השוויון הנלווה לו . אפילו כשהפילוסופיות הפמיניסטיות של חינוך ממשיגות סוגיות בדרכים חדשות, הן עדיין מעוגנות בתוך השיקולים שהִנחו את התיאוריות הפמיניסטיות מאז ומעולם : להבטיח חיים טובים יותר לבני האדם מכל המגדרים . מאמרה של טלילה קוש זוהר “ ( עדיין ) זורקת כמו ילדה“ הוא קריאה מחודשת של מאמרה המכונן והחלוצי של איריס יאנג “זורקת כמו ילדה“, ולאורו בחינה של המתרחש בשיעורי החינוך הגופני . מאמרה של יאנג עוסק בפנומנולוגיה של הגופניות הנשית ומתאר את המציאות הגופנית של נשים כמאופיינת בחֶסר ובצמצום,
|
|