|
עמוד:7
7 פתח דבר מתמטיקה, סטטיסטיקה ) הדגישו את חשיבות השפה בניהול השיח המדעי, הרציונלי, ואת האפשרות לערער על הדיכוטומיה המקובלת — רגש-רציו . לבסוף דובר על האפשרות והצורך לשתף סטודנטיות / ים בעשייה הפמיניסטית של המרצה ( בוועדות, במפגשים, בכנסים וכולי ) . בהמשך לכך, הסכמנו על הצורך להעלות באופן קבוע היבטים מגדריים ( לעתים על דרך ההיפוך ) בתכנים של כל קורס . הסכמנו על החשיבות בחיפוש חומרים ותכנים, למרות הזמן הרב שחיפוש כזה דורש . השקעת הזמן, לשיטתנו, היא חלק מהמחויבות לַנושא ולְשינוי . במקרים של היעדר תכנים, חשוב לדבר על ההיעדר, להעצים אותו, להתייחס אליו, להאיר את הנושא מהפרספקטיבה של “אין חומרים“ . עם זאת, הוסכם כי לא נכון יהיה להכפיף את הפרספקטיבה המגדרית באופן גורף . חשוב לפתוח ולהרבות את נקודות המבט וחשוב המינון . האתגר שלנו כחוקרות וכמורות הוא להדגיש שמדובר בנקודות מבט, שנוצרו ממיקומים ומניסיונות שונים . עמדה כזאת מסייעת להשתחרר מהדיכוטומיה של גבריות-נשיות . מבחינתנו, על הדיון המגדרי להאיר את ההערכה השונה שניתנת לתכונות “גבריות“ או “נשיות“ ואת מידת החשיבות שמייחסים להן . שבירת ההייררכיות הבינאריות מאפשרת פתיחת דיון על נקודות מבט רבות ועל הערכה לתרבויות שונות . כדי לא ליפול למלכודת הבינאריות ההייררכית, חשוב לפתוח את גבולות המושגים ולהדגיש את נזילותם . בהקשר זה נכונו לנו הפתעות במסגרת השיחות והפעילויות המשותפות שלנו . גילינו שאצל כל אחת מאתנו, מרצות מודעות לנושא, יש לעתים גם עיוורון למגדר ; יתרה מכך, גילינו שלא פעם אנחנו נופלות בפח כשאנחנו מדברות על מגדר ועל פמיניזם בהקשר של נשים בלבד . העיוורון הוא ההתעלמות מהעובדה ש“מגדר“ היא לא מילה נרדפת ל“נשים“, אלא מתייחסת להסדרים חברתיים המבוססים על הפרדה או שוני בין גברים לנשים כתכונות טבעיות, מולדות, כסדר העולם, שמִתרגם לסדר חברתי הייררכי ולא שוויוני . קובץ המאמרים בספר זה משקף נאמנה את קבוצת המחקר שכתבה אותם . הקבוצה מורכבת, כאמור, ממרצות בתחומי ידע שונים, כמו ספרות, ספרות ילדים, אמנות, יהדות, חינוך, חינוך גופני, היסטוריה . כל מאמר בדרכו מבקש להציף סוגיה מגדרית באחד מתחומים אלה . באופן זה מייצגים המאמרים את התובנה המשותפת לכל משתתפות קבוצת המחקר, כי מגדר אינו רק תחום ידע בפני עצמו אלא נוכח בכל התחומים . חינוך למגדר הוא, על פי הבנתנו, הצפה של נקודת מבט מגדרית על כל נושא ובכל תחום דיון . מאמרן של טלילה קוש זוהר ו דינה חרוב י “ריצת משוכות : מכשולים בדרך לחינוך לשוויון זכויות מגדרי בישראל“, הפותח את הקובץ, עוסק במגדר וחינוך במדינת
|
|