|
|
עמוד:14
14 | נהירין לנו שבילין דהודו / שמעון לב שינויי המגמה במחקר הישראלי והיהודי על הודו מעידים על ההבנה שהחלה להתפתח כי יש צורך לבחון את הזיקה ההדדית ואת השוני בין שתי התרבויות . צורך זה נבע בעיקר מהדימיון בהתפתחות התנועות הלאומיות, ההודית והציונית . כך למשל, בבסיס שתי התנועות הלאומיות היה דגש על יחס רומנטי ואידאליסטי אל עברן ההיסטורי הקדום . יחס זה שירת את תפיסת התחייה הלאומית ובניית הזהות הלאומית המודרנית על מיתוס של תרבות עבר קדומה — ארית בהודו ותנ"כית בישראל . כמו כן, בשתי התנועות דנו רבות בשאלות של מסורת מול מודרנה ובצורך בתיקון וברפורמות סוציו - דתיות . בהודו מצב זה התבטא בשלטון זר מערבי ובשאלה כיצד הודו נשלטה בקלות כה רבה על ידי הבריטים, ואילו בעולם היהודי הדבר התבטא בצורך בתיקון מצב הגלות וב"חזרה להיסטוריה" . במישור הפוליטי בולטת העובדה ששתי התנועות הלאומיות פעלו באותה תקופה ובתוך מערכת יחסים סבוכה עם השלטון הבריטי, וכאמור זכו בעצמאות במקביל, הודו ב - 1947 וישראל ב - 1948 . נושא נוסף שקישר ביניהן במהלך מאבקן של התנועות הלאומיות היה שאלת היחס בין הרוב ההינדי למיעוט המוסלמי בהודו ובין הרוב הערבי בפלשתינה למיעוט היהודי . הצעת החלוקה בפלשתינה וחלוקתה בפועל של הודו ב - 1947 היו אף הן רכיב חשוב המלמד על הדמיון אך גם על השוני בין התנועות הלאומיות בכל הנוגע להתפתחות מאבקן הלאומי ולגיבושן כמדינות לאום עצמאיות . הדמיון בנושא החלוקה אינו מתמצה רק במהלך ההיסטורי, אלא מתבטא גם בתוצאותיו, במורשתו ובאתגרים שנותרו לא פתורים בשתי המדינות . אתגרים אלו קשורים לקווי דמיון נוספים כיום שבמרכזם העימות בשאלת הזהות הדתית - לאומית בשתי המדינות . במקרה של הודו תהיה זו שאלת אופייה של המדינה כמדינה הינדואית, המתבטאת בדרישתם של חוגי ימין בהודו לזהוּת ואוריינטציה הינדואית שלטת, ומכך נגזר גם היחס למיעוט המוסלמי הגדול . בישראל — תפיסת המדינה כיהודית - דמוקרטית והמתח הנוצר עקב כך עם המיעוט הערבי הגדול . שאלות זהות אלו משפיעות על היחס למוסלמים בהודו ובישראל . כמו כן, אי אפשר להתעלם מהמשיכה העזה של המטיילים הישראלים 8 להודו, שהיא תופעה סוציולוגית בולטת ומרתקת בפני עצמה . 8 על הסוציולוגיה של תופעת המטילים הישראלים ראו, דריה מעוז, "היבטי חיים במסע של ישראלים להודו", חיבור לשם קבלת דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 2004 .
|
|