|
|
עמוד:13
13 הקדמה 4 הוא לו טקס של קבורה ובחינת שחרור מעול הרובץ עליו . " ההקבלה בין מצבם של האינטלקטואלים היהודים בגרמניה ובין האינטלקטואלים ממוצא מזרחי בארץ מהווה בסיס לעיתים רמוז 5 , בווחעיתים גלוי, בספרה של שבא סלהוב "מה יש לך אסתר" מצטלבות שתי הסוגיות כמהדהדות זו את זו . האקט המוזיאוני כאקט של טרום המתה - אשר היווה את תמצית היחס של היהדות החדשה המשכילה האירופית ליהדות - שב ושוכפל במרחב הישראלי ביחס הישראליות ליהדות, ביחס המערבי אל המזרח . הדיאלקטיקה של שימור כחיסול או כחיים המשיכה ונתגלעה במרחב, ואחד מביטוייה הוא פרויקטים של הנצחה הנחלקים לשניים והמבטאים את שתי קצוות הדיאלקטיקה : בקצה אחד אפשר למקם את פרויקט הארכיב – בתר – הכחדה ( לאחר שואת יהודי אירופה, או לאחר הכחדת התרבות האצטקית / אינדיאנית באמריקה ) ואילו בקצה השני - את ההנצחה שקדם – הכחדת – הישות הממשית ( גרמניה הנאצית מול היהודים ) , וכמו כן, להבדיל, את פרויקט ההנצחה שקדם – מחיקת – 6 אותו מבקשתהזיכרון . את הזיכרון אגדיר לענייננו כמרחב הסימבולי ההגמוניה לסייג, למתן ולהגביל באמצעות חיסול כוחו החי והטיית נהרותיו לאפיקי אירכוב ( = מוזיאוני המזרח ) . אם בארצות המערב רצה היהודי להשתחרר מ"עצמו" - הרי שעם הקמת המדינה החל המרחב הישראלי להחיל על היהודים מארצות המזרח אותן "פרקטיקות סיוע" להשתחררות מן ה"עצמי" ומן העבר . את שניסתה לעשות חכמת ישראל למען היהודים באירופה, ניסו מובילי ומגבשי המדיניות של המדינה הצעירה לעשות למען יהודי 4 ג' שלום “מתוך הרהורים על חכמת ישראל", בתוך : דברים בגו, תל אביב ,1990 עמ' 389 - 391 . 5 שבא שלהוב, מה יש לך, אסתר, כתר, 2005 . 6 עיינו גם בספרי מרחב ומקום - מסה על הלא מודע התיאולוגי פוליטי, קו אדום כהה, תל-אביב : הקיבוץ המאוחד ,2012 עמ' 39 - ,45 שם אני מגדירה חילון והדתה כווקטורים של תנועה באיזורי שכחה וזכרון .
|
|