|
|
עמוד:11
11 הקדמה הדיסוננס בין חלום הגאולה הקולקטיבי ובין שאיפות הסובייקט לביטוי עצמי ותרבותי אותנטי . במובן זה הייתה המדינה לקודקוד של ישום דפוסים מפצלים בין מזרח ומערב בתוך דת חובקת שתי תרבויות ענק של הציוויליזציה האנושית, דת שהמיזוג בין שני קטבים אלה הוא מאושיותיה . מימושו של הליך חזרת היהודי להיסטוריה, קרי הקמת המדינה כביטוי לחזרה אל היסטוריית העמים, היה כרוך איפוא במחיקתו של המזרח, בהגחכתו, בייתורו, בהפקעתו מעברו, ביצירת התנאים להתביישותו בעצמו, לנישולו מן ההון העצמי שלו, ובאי מתן כלים ממלכתיים, תרבותיים ומוסדיים לצרכים הרוחניים שלו ולמורשת התרבותית שלו . הליכים אלה חזרו כבת קול על ניסיון היהדות לחזור למסגרת ההיסטוריה כבר באירופה ; תהליכים אלה, שתחילתם בראשית העת החדשה, לוו אצל משכילים יהודים בסלידה ובסלידה עצמית, בדחף 3 מאוחר אירכוב היהודי כאחר, ובתחושות חריפות של שלילת הגלות . יותר, עם הופעתה של חכמת ישראל בגרמניה של המאה התשע עשרה, יחס המשכילים החדשים לעברם היהודי הסתכם, כפי שמעיד גרשם שלום, ברצון להביא את היהדות לקבורה מכובדת . אצטט כאן מדבריו שיטיבו להכניסנו ללב סוגיית הארכיון : 3 עיינו בעבודותיו השונות של דוד סורוצקין הדן בסימון ההדדי בין יהודים ונוצרים באירופה והמראה שההגדרה ההדדית בין קבוצות זהות ביהדות פועלת גם בזיקה להגדרה עצמית ביחס להליכים בחברה הנוצרית . לדעתי אפשר לומר שמגמת האסימילציה שהוא מתאר היא גם צורה של סלידה עצמית שנעזרת בדחיית טיפוס היהודי האחר . עוד לסוגיית ימי הביניים ראו בספרי הליכה שמעבר לטראומה, תל-אביב : רסלינג 2011 , עמ' 9 - ,12 17 - ,18 30 - 37 . עיינו גם : עזיזה כזום, “תרבות מערבית תיוג אתני וכו'", סוציולוגיה ישראלית א ( 2 ) 1999 ; אמנון רז קרקוצקין, גלות בתוך ריבונות : לביקורת "שלילת הגלות" בתרבות הישראלית, חלק ראשון, תיאוריה וביקורת 4 , 1993 , 23 - 55 ; גלות בתוך ריבונות : לביקורת "שלילת הגלות" בתרבות הישראלית, חלק שני, תיאוריה וביקורת 5 , 1994 , 113 - 132 ; שרה חינסקי, “עיניים עצומות לרווחה" : על תסמונת הלבקנות הנרכשת בשדה האומנות הישראלית", תיאוריה וביקורת 20 , 2002 .
|
|