|
|
עמוד:8
8 חביבה פדיה באמצעות קטיעתו של ההווה מתוך רציפותו עם העבר ההיסטורי, באמצעות בידודו ובאמצעות מיזוגו בישראליות היונקת בעיקר מן התרבות היהודית האירופית . חיתוכם של מזרחים מעברם מנתב אותם להתנהל בנישה מבודדת ומופקעת מכל רציפות היסטורית תרבותית של ממש . אגב כך המזרחיות אמורה לנוע לאורו של עתיד שבו תשולב ותיטמע . חיתוכם ושליפתם של המזרחים מתוך מיקומם ביהדות ארצות האסלאם - מיקום שהתבסס על הֶקשר דתי ומסורתי, על הֶקשר תרבותי – מקומי או על הֶקשר קולוניאליסטי - מעמיד את המזרחיות כמשבצת תלושה, חסרת כיוון ונטולת ממדי עומק . היעדרו של מבט היסטורי ותרבותי מלא על יהדות ארצות האסלאם הפך למובן מאליו והוא מוסיף להכשיל ממדים חיים ומתהווים בחברה הישראלית . על אף הרנסנס התרבותי העצום, היעדר זה עדיין מיוצג בספרי ההיסטוריה, במערכת מוסדות החינוך ותהודתו באותו ממד של התרבות הישראלית הנשען על הקצאת משאבים עדיין ניכרת . פתיחת המזרחיות לדיון היסטורי ותרבותי חדש חיונית לקביעת קריטריונים חדשים לדיון ביקורתי ולקריאת תיגר על הקודים הלגיטימיים של הישראליות . ההתעוררות האמנותית המתרחשת בתרבות העכשווית מבטאת בין היתר חיפוש של בני הדור השלישי להגירה אחר משאבים תרבותיים ונושאים חדשים לדיון . במסגרת השיח החדש עשויות להתעורר שאלות חדשות והצעות רעננות בנושאים של סובלנות ופתיחוּת, אסתטיקה ואמנות ( ובכלל זאת יצירות מוזיקליות, קולנועיות וספרותיות ) , תרבות דתית וחילונית, המרחב היהודי – ערבי, משפחה ומגדר . כמו כן עשויות להתעורר שאלות על שפה ושפות : שפה ליטרלית והעברית והערבית כשפה מילולית וכשפה התנהגותית . מדינת ישראל היא מדינת הגירה מובהקת . להגירה אליה היה נופך
|
|