א. שיח הדומסטיות הציוני

עמוד:13

מבוא | 13 ניסוח של דומסטיוּת ציונית ובין כינון של לאומיות ובנייה של זהות לאומית מובחנת, המיוסדת על עקרונות מארגנים אירופיים מודרניסטיים, אוריינטליסטיים וקולוניאליסטיים . בשל מרכזיותו של מוסד 'הבית' בכינונה של לאומיות, בחינה של שיח הדומסטיות הציוני שופכת אור, כפי שאראה, על מרכיבים מוכחשים, הגם משפיעים, בהבניית התודעה הלאומית . מטרת הספר היא בראש ובראשונה להצביע על עובדת קיומו של שיח מובחן — שיח של דומסטיוּת ציונית — להוציאו מתוך השקיפות של 'המובן מאליו', 1 לבחון את עיקריו ולהציגו כבעל דפוסים מוגדרים שהִבנו למעשה סובייקט חדש . לואי אלתוסר ( Althusser ) טען שהבית והמשפחה הם מנגנוני מדינה אידיאולוגיים ( 110 : 1994 Althusser ) . כוחו האידיאולוגי של הבית הוא בהיותו המקום שתכתיבים של טעם אסתטי וצווים חברתיים נרשמים בו בגופו של היחיד, כי בית הוא, כדברי שרה חינסקי, "מחנה אימונים משוכלל להפיכת האינדיווידואל לנתין" ( חינסקי 2015 : 133 ) . אמות המידה האידיאליות המטופחות בשדה אימונים זה ביחס לביתו של הסובייקט וביחס לגופו הן אבן בוחן לארגונה של זהות ברמת הפרט ובהקשר הלאומי גם יחד . כמו כן אפשר לדון בדומסטיקציה בכלל ובַדומסטיקציה הציונית בפרט כ"תהליך של ציוויליזציה", במונחיו של נורברט אליאס ( 1978 [ 1939 ] Elias ) , שבחסותו מובְנית המסגרת הלאומית, שהרי בעידן המודרני האתרים המרכזיים לקיומו של תהליך הציוויליזציה הם המשפחה ( אלגזי 2000 : 72 - 73 ) והבית . בשאיפתו ליצור זיקה פיזית ורגשית בין הסובייקט הציוני לטריטוריה החדשה היה הפרויקט הציוני מעל הכול פרויקט השתייכות למרחב . על-פי הנרטיב הציוני המקובל, הסובייקט הוצב בנקודת הצטלבות של שני מצבים : עקירה מהגולה מכאן והשתייכות למרחב גיאוגרפי ותרבותי חדש מכאן ( : 2000 Rogoff 148 ) . ההשתייכות כשלעצמה התמקדה בשני מרחבים — הטריטוריאלי-הלאומי והדומסטי . במקרים רבים הגבולות ביניהם היו מטושטשים, שכן 'להרגיש בבית' פירושו להרגיש שייך לזהות הקולקטיבית הן בבית הלאומי והן בבית הפרטי . ואכן בימי היישוב וראשית המדינה, השקיעה התרבות הציונית מאמצים רבים בכינונו של מרחב טריטוריאלי-לאומי ובבנייתה של זהות לאומית סביב מוטיבים גדולים כ"גאולת הקרקע" ו"כיבוש השממה" . בנמרצות לא פחותה היא עסקה בהמצאה של 1 במהלך שאתאר בספר לא התיימרתי לכתוב אתנוגרפיה של חיי המשפחה הבורגנית היהודית הארצישראלית או לספר את ההיסטוריה של עיצוב הפנים הישראלי, ואף לא לתאר את מראהו של פנים הבית היהודי בימי היישוב ובראשית ימיה של המדינה .

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר