|
|
עמוד:11
הקדמה 11 הגלותי וגאולתו, הפך עם השנים לסופר שמוקסם לכאורה מאפשרות הנקמה ומהעוצמה הגופנית הכמעט על – טבעית שהעניק לדמויותיו, באותה מידה שהוא מוקסם ממהלך העלילה הנפשית שמזהה את המקור הלאומי האבוד ; החזרה החלקית למקור זה מוצגת בבחינת אמת חד משמעית אשר מחייבת את גיבוריו . זו אולי הדרמה החשובה שהרומנים של אפלפלד חוזרים ומעצבים במקום הסיפור הלאומי המאז‘ורי שכמו בולע את הסיפורים המינוריים, מטשטש את ייחודם וערכם . השוני בין כתיבתו המוקדמת של אפלפלד לבין כתיבתו המאוחרת יודגם באמצעות שלושה מעברים סגנוניים : המעבר מהזיכרון החלקי לזיכרון השלם ; מנדודים לשיבה הביתה ; מהקול השותק לקול הסמכותי . בחלקו האחרון והמסקנתי של הפרק יוטעם חוט השני המאחד שקושר את רפרטואר השינויים לכדי תבנית מחשבתית מלכדת של הכפפת הסימפטום למהלך תכליתי של תיקון . הפרקים של ד“ר קציעה עלון מבוססים על עבודת הדוקטורט שנכתבה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתה של פרופסור רות קרטון – בלום . אני אסירת תודה לה על שיחתנו ההולכת ונמשכת על יצירת אהרון אפלפלד, ועל מחקריה בתחום המגעים בין הספרות העברית לברית החדשה ולנצרות בכללה . גרסה מוקדמת של הפרק : “עקבות שחורות“ ביצירתו של אפלפלד : דיכוי אתני – דתי, פוסט – קולוניאליזם ושואה“ הופיעה לראשונה בכתב העת טבור גליון מספר ,2 בעריכת יותם חותם . אני מודה לירון דוד שערך את כתב היד . תודה למרכז אליישר ולעומדת בראשו, פרופסור חביבה פדיה, על תרומתה להוצאת הספר .
|
|