|
|
עמוד:14
4 1 א י מנ י ו ת של אמניות ( נוכלין, 2007 ) . כיוונים אחרים ומאוחרים יותר של ביקורת פמיניסטית, כמו של גריזלדה פולוק ( Pollock ) , התייחסו בעיקר לדימויי אימהות של אמנים גברים . בעשורים האחרונים החלו אמנם להופיע פרשנויות של יצירות של אמניות בהקשר האימהי, אך גם בהן לרוב אין תיאוריה מקיפה ומעמיקה בנושא . ד . מ ב נ ה ה ס פ ר הספר מורכב משתי חטיבות מרכזיות . הראשונה מציגה את ההיבט התיאורטי במחקר על אימהוּת . חטיבה זו עוקבת אחר הכתיבה על אימהוּת בעיקר מנקודת מבט פסיכואנליטית בשל הרצון להתייחס למושג הסובייקטיביות בהקשר האימהי . החטיבה מתחילה בהצגת הכתיבה הפסיכואנליטית הקלסית וממשיכה בהוגות הפמיניסטיות של הפסיכואנליזה במטרה להציג את דרכי ההתייחסויות החדשות והשונות שלהן לאם כסובייקט . החטיבה השנייה מציגה את הקשר בין אמנות ואימהות והיא מחולקת לשני פרקים : האחד דן באמניות בינלאומיות והשני מתמקד באמניות ישראליות עכשוויות . החלוקה הגיאוגרפית הזו נובעת מהבדלים בשיטת המחקר . מחקר האמניות הבינלאומיות הוא מחקר היסטורי בתולדות האמנות, הנעזר גם בשיטות של תיאוריה ביקורתית מגדרית ופמיניסטית . לעומת זאת, מחקר האמניות הישראליות איננו היסטורי, אלא נסמך על מפגשים ועל ראיונות אישיים עם אמניות ישראליות עכשוויות בלבד . הבחירה באמניות הפעילות כיום נבעה מהרצון לשוחח עם האימנית על העבודה האמנותית, על חייה ועל תחושותיה הרלוונטיים לזמן ולמקום – לשמוע את קולה כסובייקט אימהי יוצר . מטרות אלה עיצבו את גישת המחקר על האמנות הישראלית . לא מדובר רק במחקר כרונולוגי היסטורי הבודק התפתחות של אמנות מוקדמת למאוחרת או הבדלים ביניהן ( שיטה זאת משמשת בפרק על האימניות הבינלאומיות ) , אלא גם במחקר סינכרוני המשלב מתודה של תולדות האמנות עם כלים ביקורתיים מהשיח הפמיניסטי . מכיוון שמטרת הספר היא לבדוק את הקשר שבין סובייקטיביות אימהית ויצירה אמנותית, ילוו אותו יצירות של אימניות ולאו דווקא דימויים של אימהוּת . החיפוש שלי לא חתר אחר משמעותו של הדימוי האימהי ( משמעויות אלה יהוו רק רקע ) , כי אם אחר ביטויי היצירתיות האמנותית של הסובייקט האימהי . במחקר אני מצטרפת להנחה שהובילה את אנה ג'ו איזק ( Isaak ) , פרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, לאצור בשנת 1989 תערוכה בשם "אימהוֹת ההמצאה" ( Mothers of Invention ) , שעסקה בשאלה : כיצד
|
|