|
עמוד:10
10 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות הקודם ומשפיע בדרכים שונות על תנועות המוגדרות 'מודרניות' ואף 'חילוניות' . במקום התפישה הרואה בדת ובחילון שני כוחות ודפוסים מנוגדים, יוצגו אלה כשני פניה החצויות של אותה ההתרחשות ; זוהי המודרניות עצמה, שיסודה בהגדרות חדשות שניתנו למסורת הדתית עם ראשית העת החדשה, ולא ביצירתו של גורם חילוני 'אוטונומי' שאיים על האוטוריטטיביות הדתית והוביל לביצורה בידי המופקדים על שמירתה, כפי שגורסת התפישה ההיסטורית הנאיבית . באמצעות העמדת זרקור על תהליכי אורתודוקסיזציה שהתרחשו במסורת היהודית ניתן יהיה להאיר באור חדש גם תופעות נוספות שנבחנו מתוך המסורת או בזיקה אליה, בהן חילון והשכלה . אורתודוקסיה, סימון והזרה בבסיס הארגון וההגדרה של האורתודוקסיה ביהדות עומדות מספר הערכות, שלהן השלכות עקרוניות על השיח ההיסטוריוגרפי בכללותו . בראש ובראשונה, בירור יסודי של השיח האורתודוקסי הנתון בכל תקופה אינו יכול להישען על תפישה רדוקציונית הרואה באורתודוקסיה תגובה להלכי רוח הטרודוקסיים . תחת זאת, יש להישען על בחינה בו זמנית של הטרודוקסיה ואורתודוקסיה בפרק הזמן הנתון לדיון . לעתים נמצא כי הטרודוקסיה אינה אלא אפקט של האורתודוקסיה, כלומר תופעה הנבחנת מתוך מערך גבולות קבוע מראש ; מכאן שיש לבחון את המקור ליצירתן של גבולות האורתודוקסיה בטרם ניגשים לבחינת האפקט ההטרודוקסי . עד כאן ברמה של הגדרת מערכת הכוחות . מבחינת מרכיביה ההיסטוריים והמבניים, יצירתה של האורתודוקסיה ביהדות תיבחן לאור תהליכים פוליטיים ותרבותיים של ריכוז, עיצובו וסגירתו של הקנון הדתי בעידן הדפוס, קודיפיקציה, עיצובה והאחדתה של הפרקטיקה וההנהגה הדתית, עליית המדינה המודרנית ומיקום היהדות כדת וכקולקטיב במסגרותיה, הקונפסיונליזציה של החברה האירופית והשתקפותה בעולם היהודי, ומבנים שונים של משיחיות ומילנריזם . מבחינת מרכיבי הפולמוס וההגדרה העצמית, נקודת מוצא מרכזית לבירור יסודותיה האידאולוגיים של האורתודוקסיה נעוצה בהליכי סימון המרחב היהודי מתוך העולם הנוצרי ; במסגרת זו יש מסורת, ארוכה הרבה יותר ממה שמקובל להניח, לשיח ההגדרה העצמית האורתודוקסית . הליכי הסימון וההגדרה של המרחב היהודי מתבררים
|
עמותת הילל בן חיים
|