|
|
עמוד:14
פ ר ק ר א ש ו ן [ 14 ] כלומר, ‘ספר ההגו‘ הוא הכלי המשמש לחינוך אנשי העדה מנעוריהם שאחרי גיל עשר ועד היותם בני עשרים . ספר ההגו נזכר ככלי לחינוך אנשי העדה גם במגילת ברית דמשק ( טור יג, שורות 1 - 2 ) , וכן כספר שבהבנתו מנוסים שופטי העדה ( CD טור י, שורות 4 - 6 ) . במגילת מוסר למבין נזכר ספר בשם ‘חזון ההגוי לספר זיכרון‘, ונאמר עליו : ‘וינחילונו לאנוש עם { עם } רוח‘ ( Q417 4 קטע ,1 טור א, שורה 16 ) . כלומר, ספר זה נועד לאנשים בעלי ייחוד רוחני, ולא לבני אדם שאין להם היכולת להבחין בין טוב לרע ( שם, שורות 10 - 16 ) . בגלל הבדלים אלו בשמות הספרים, סוגיית מהותו של ‘ספר ההגו‘ עדיין לא נפתרה, אך ברור שמדובר בספר או בספרים ובהם עקרונות השקפת עולמה של עדת היחד, שתוארו לעיל . הפעילות החינוכית של אנשי העדה התקיימה באורח קבוע וסדיר ‘שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט ולברך ביחד‘, וכן בחבורות קטנות בנות מניין חברים ( QS 1 טור ו, שורות 6 - 8 ) , ובהוראה הקבועה של המשכיל ( QS 1 טור ט, שורות 18 - 21 ) , או המבקר ( CD טור יג, שורות 7 - 8 ) . משמע, בעדת היחד התקיימה שיטה סדורה לחינוך אנשיה להבנת עקרונותיה ההגותיים והמעשיים . תיאורה של סדירות שיטתית זו לאור התיאורים החלקיים שבידינו על החינוך בישראל ובעמים בעת העתיקה, יש בו כדי ללמד על הוויית קיומה ההיסטורי של עדת היחד . השקפת העולם של עדת היחד ייחדה את תפיסתה בדבר מעמדה בעם ישראל, כמוסבר בשער ג . הביטויים לייחוד זה באים לידי ביטוי בהתייחסותה הערכית והמעשית של העדה לרעיון הברית, שעליו מתבסס במקרא היחס בין ה‘ לעם ישראל כפי שהותווה בברית סיני, ולרעיון הקדושה המרומם את ה‘ ושומרי מצוותיו מעל כל טומאה, ומבדילם ממנה . ההדדיות ביחסי הברית בין ה‘ לעם ישראל, כהתווייתה במקרא, היא בעלת גוון לאומי של הבטחות שכר לשומרי הברית מקרב העם ועונש למפרי הברית מקרב העם . קיומה נשמר בעם כולו כל עוד לא משתלטת בקרבו הפרת הברית עד כדי הסתר הפנים של ה‘ מעם ישראל, כפי שנתפס העונש הלאומי בחורבן הבית הראשון . רעיון הברית כתפיסתו בעדת היחד מבוסס אמנם על האפשרות המקראית לחדשה בתנאי של תשובה מדרך החטא שגרמה להסתר הפנים, כהבטחת הברית החדשה בנבואת ירמיהו ( פרק לא ) ובמקורות מקראיים אחרים בתורה ובנביאים . ואולם עמדתה התאולוגית הדואליסטית של הכת לא אפשרה לה לקבל בזמנה את הגוון הלאומי של חידוש הברית, והכינוי ‘ברית חדשה‘ שעדת היחד העניקה להווייתה ההיסטורית ניתן לברית בעלת אופי כיתתי, שנועדה לסמל את חידוש מ ב ו א
|
|