מבוא

עמוד:13

ר ע י ו ן ה ב ר י א ה ב ה ג ו ת ה א פ ו ק ל י פ ט י ת ש ל ע ד ת ה י ח ד [ 13 ] את רצון אל ככול הנגלה לעת בעת . . . ואת חוק העת‘ ( שם, טור ט, שורות 12 - 14 ) . כלומר, טענה זו מלמדת על עקרון אמונה, ולפיו מתגלה רצון האל במרוצת הזמנים, ובכך אין התורה נתפסת כחוקה מאובנת, אלא כתורה שחוקיה ניתנים להתאמה לכל עת במהלך ההיסטוריה, ובכך מתקיימת נצחיותה . ואכן במגילת ברית דמשק ( CD ) אנשי העדה מתוארים כ‘מחזיקים במצוות אל‘ אשר עמם ‘הקים אל את בריתו לישראל עד עולם לגלות להם נסתרות אשר תעו בם כל ישראל שבתות קדשו ומועדי כבודו עידות צדקו ודרכי אמתו וחפצי רצונו אשר * יעשה האדם וחיה בהם‘ ( CD טור ג, שורות 12 - 16 ) . תפיסת עולם זו באה לידי ביטוי בכתבי קומראן גם במדרש המפשר את שיר הבאר מבמדבר כא, יח, ואת ישעיה נד, טז על היות עדת היחד ישות שהקים האל לגלות את דרכי קיום חוקי התורה בדמות ‘המחוקק‘, הוא דורש התורה, ו‘נדיבי העם‘ הם חברי העדה המתנדבים לקיים את גילוייו ההלכתיים ‘בכל קץ הרשע‘, היא תקופת כותבי המגילות ( CD טור ו, שורות 2 - 11 ) . להסבר ההלכתי של עדת היחד את חוקי התורה יש עוד פן, הנלמד מדרכי קיומה את חוקי התוכחת הכתובים בויקרא יט, יז - יח, כמוסבר בפרק רביעי, שער ב . ההליך החברתי והמשפטי המתאר את דרכי הקיום של חוק זה, מחייב את חבריה להזהיר איש את חברו מעשיית חטא, לא בחרון אף, ולא ברצון לבזותו בפני הרבים מתוך נטירה ונקמה, אלא בענווה ובאהבת חסד לאיש, ובהליך משפטי מסודר של עדות לאזהרתו לפני המבקר של העדה . מפירוטו של חוק זה במגילות סרך היחד, ברית דמשק, ו – Q 4 ברכות, עולה שהוא נתפרש בעדת היחד כחוק שנועד לשמירת אחדותה של העדה ולמניעת התפוררותה, וכן למניעת פגיעה בטהרתה מכל חטא, כדי שתהיה ראויה לשיתוף עם מלאכי האל במשימות האסכטולוגיות של חיסול הרשעה, כנלמד ממגילת המלחמה ( QM 1 טור ז, שורות 8 - ,9 והחיבור Q 11 ברכה, שורות 12 - 14 ) . ואכן דרכי החינוך בעדת היחד מכוונות להכין את חבריה לדרך חייהם בעדה על פי העקרונות של השקפת עולמה שתוארו לעיל . סדרי החינוך בעדה מתוארים בחיבור סרך העדה ( QSa 1 ) כדלקמן : ‘ומן נע [ וריו לל ] מדהו בספר ההגו וכפי יומיו ישכילוהו בחוקי הברית ול [ קחת מו ] סרו במשפטיהמה . עשר שנים [ י ] בוא בטב וב [ ן ] עשרים שנ [ ה יעבר על ] הפקודים‘ ( QSa 1 טור א, שורות 6 - 9 ) . * הציטוטים מספר ברית דמשק שנתגלה בגניזת קהיר מובאים לפי מהדורת ברושי וקימרון ; שיקול מחדש ומראי המקומות של המקבילות ממערה 4 מובאים לפי מהדורת באומגרטן ומיליק, ברית דמשק . מ ב ו א

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא