מבוא

עמוד:12

פ ר ק ר א ש ו ן [ 12 ] חכמה [ ואול ] ת‘ ( Q417 4 קטע ,1 טור א, שורות 6 - 7 ומקבילה ) . הוראות אחרות מיועדות להדריך את ה‘מבין‘ בחיי המעשה, כגון הוראות להגות ב‘רז נהיה‘ כדי לפעול בצדק בענייני כלכלה, וכדי להימנע מייאוש זמני בזכות הידיעה על ‘מולדי ישע‘ ועוד . כלומר, אף שהסוגה של הוראות חכמה בכתביהם של סופרים חכמים, כמו ספרי משלי וקהלת המקראיים, וספרו של בן סירא הבתר – מקראי, הייתה ידועה לסופר המגילה מקומראן, אין הוא מכריז על ניסיונו בחיים, כמו סופריהם של קהלת ובן סירא, אלא מדריכה אותו תפיסתו האפוקליפטית בדבר חכמת הגילוי של דעת רזי גזרתו הקדומה של האל . מגילה אחרת מקומראן, המכונה בפינו ‘ספר הרזים‘, מוקדשת לערך ההיסטורי של גילוי ה‘רז נהיה‘ באזהרה הנלמדת מן ההתעלמות מעיון במהלך ההיסטוריה : ‘ולוא ידעו רז נהיה ובקדמוניות לוא התבוננו ולוא ידעו מה אשר יבוא עליהמה ונפשמה לוא מלטו מרז נהיה‘ ( Q127 1 קטע ,1 טור א, שורות 3 - 4 ומקבילות ) . רעיון זה מן ההיבט החיובי של התועלת שבהתבוננות בהיסטוריה, כתוב בדברי ‘משכיל לכול בני שחר‘ במגילה Q298 4 ( במיוחד בקטע 3 - ,4 טור ב, שורות 8 - 10 ) . שילוב ההגות והמעשה ברוח זו ניכר בחיבורים שעיקרם בהתוויית אורחות החיים של עדת היחד, כמודגם להלן, וכמוסבר בשער ב, העוסק בהגשמת ההגות בתורת החיים של אנשי עדת היחד . על טענת הגילוי מיוסד בכתבי עדת היחד ההסבר למקור הסמכות של דרכי קיום מצוות התורה והתקנות הקובעות את אורחות החיים בעדה . טענה זו מופיעה במגילת סרך היחד ברשימת העקרונות המחייבים את אנשי העדה, שם מוסבר מקור הסמכות של עקרונות אלו ‘על פי הנגלה לבני צדוק הכוהנים . . . ולרוב אנשי בריתם‘ ( סרך היחד ( QS 1 ) טור ה, שורות 8 - 10 ) ; וכיוצא בזה בדברים המתארים את ראשיתו של מוסד זה ‘שנים עשר איש וכוהנים שלושה תמימים בכול הנגלה מכול התורה‘ ( שם, טור ח, שורות 1 - 2 ) . עם זאת, אפשרות הגילוי האלוהי של דרכי הקיום הנכונות של חוקי התורה אפשרית לכל חבר בעדה, ככתוב בהמשך : ‘וכול דבר הנסתר מישראל ונמצאו לאיש הדורש אל יסתרהו מאלה מיראת רוח נסוגה‘ ( שם, טור ח, שורות 11 - 12 ) . ההסבר למקור הסמכות להתבדלותה של עדת היחד — כדי להתמקד בלימוד חוקי התורה, כמדרשם בפרשנותה ההלכתית, הנמשלת לפינוי דרך ה‘ בדברי ישעיה מ, ג — מלמד כי טענת הגילוי שבה דגלה העדה היא על – זמנית, ‘ככול הנגלה עת בעת‘ ( שם, טור ח, שורות 12 - 16 ) , או בלשון אחרת : ‘לעשות חוקי אל . . . ולהתהלך לפניו תמים כול הנגלות למועדי תעודותם‘ ( שם, טור א, שורות 7 - 9 ) . טענת הגילוי העל – זמני כתובה גם בחוקים המחייבים את המשכיל להורות לאנשי העדה ‘לעשות מ ב ו א

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא