|
|
עמוד:10
פ ר ק ר א ש ו ן [ 10 ] הימים, סרך הברכות, מגילת ברית דמשק ומגילת המלחמה — בהתאמה למשימותיה בהווה, ולהכנותיה לקראת משימותיה בעתיד, וכן בתיאור סדרי ביצועם וסגנונותיהם של טקסי העדה ותפילותיה לימי שבת וחג בכתביה הליטורגיים . הסוגה של עצות חכמה ליחידים, המוכרת במסורת המקראית, מפותחת בכתביה החכמתיים ככלי לביטוי הגותה הפילוסופית של העדה, כגון בחיבור ‘מוסר למבין‘ ( Q415 - 4 Q418 ; 4 Q423 ; 1 Q26 4 ) , ובחיבורים אחרים . הגותו והתלבטויותיו של היחיד בעדת היחד, המתבדלת והנאבקת במתנגדיה בחברה היהודית של זמנה, מתוארות במיוחד במזמורי מגילת ההודיות, וברבים מהם ניכרת זיקה ספרותית למזמורי המקרא . בתחומים אלו של הספרות הכיתתית ניכר השילוב בין ההגות המבטאת את השקפת העולם של עדת היחד לביטוייה בפעילותה המעשית . על שילוב זה עמדתי במחקרי המובאים בספר זה, יחד עם דיונים בסוגיות הייחודיות המתבקשות בחקר הטקסטים למיניהם . פרקי הספר חולקו אפוא לארבעה שערים : שער א — ההגות של עדת היחד ; שער ב — הגשמתה של ההגות באורחות החיים של אנשי עדת היחד ; שער ג — תפיסת עדת היחד את מעמדה בעם ישראל ; שער ד — פרשנות המקרא במגילות קומראן . לא ייחדתי שער נפרד לספרות הליטורגית של עדת היחד מכיוון שהדרכים הליטורגיות לביטוי הגותה של העדה משולבות בפרקים הנכללים בשערים הנזכרים . כתבי קומראן, אף שהם מבטאים ערכיה של עדת היחד, שהתבדלה בזמנה מן החברה היהודית ומחברת העמים, אינם עומדים בפני עצמם בחלל ריק, אלא מבטאים שלב מסוים וזרם רעיוני מסוים בהגות הדתית הידועה והמוכרת מחקר ספרות העת העתיקה ( ראו בהמשך ) . לפיכך כל אחד מפרקי הספר נפתח ביסודות הגותיים בעניינו, הידועים מהמקרא, מהספרות היהודית הבתר – מקראית שנוצרה בימי הבית השני ומספרות העמים, כרקע להתפתחות הניכרת בספרות קומראן . לדוגמה : התפיסה התאולוגית של רעיון הבריאה, הפותח בספר את שער ההגות, נדון על רקע התמיהה האנושית מול הלא נודע ואף המפחיד בתופעות שאין לאדם שליטה עליהן . הסברים דתיים על היחס בין האלוהות לעולם המצוי, במגמה להבין את התופעות הקבועות במהלכי הטבע ובתולדות האנושות, המצויים ביהדות בספרים החיצוניים למקרא ובספרות קומראן, מלמדים על התפתחות השיטה הפילוסופית הדטרמיניסטית בדבר מהלכים גזורים מראש, המאפשרים לחזות לפי סדירותם את העתיד הצפוי . תחום זה שבו ניכרת הגישה הדטרמיניסטית הוא בהסבר על מהלך ההיסטוריה . התבוננות הגותית בהיסטוריה לשלביה התקופתיים, הנלמדת הן בספרות החיצונית למקרא והן בספרות הכיתתית, מוכיחה לפי דרכה שיש חוקיות קבועה גם במהלכיה של מ ב ו א
|
|