מבוא: יצירת מרחבים משותפים בחברה מרובת תרבויות

עמוד:11

מבוא : יצירת מרחבים משותפים בחברה מרובת תרבויות | 11 ושוויונית במרחב משותף המייצג את כולם . בשונה מחינוך לדו - קיום, המעודד פרטים וקבוצות לחיות אלה לצד אלה, חינוך לחברה משותפת מבקש לכונן יחסי גומלין המבוססים על גישת אלה עם אלה, המבטאת שותפות . גישה זו אינה מסתפקת בשוויון החוקי - פרוצדורלי ובייצוג הפורמלי, אלא מבקשת לתת מקום גם לתחושה הסובייקטיבית של שייכות למרחב הציבורי . התשתית שבבסיסו של חינוך זה אינה זו הדמוקרטית נוהלית - אינסטרומנטלית, אלא הדמוקרטיה הליברלית המהותית, המבוססת על חינוך לערכים של זכויות אדם ואזרח, כבוד לזולת והכרה בייחודיותו האישית והקולקטיבית . במילים אחרות, מערכת חוקים דמוקרטית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לביסוסה של חברה משותפת ושוויונית ( פרייזר, 2014 ) . כדי לבסס חברה כזאת נדרשת תרבות דמוקרטית המחלחלת לכל רובדי האוכלוסייה . השיח הליברלי הרב - תרבותי, שהתבסס באקדמיה וחלחל אט - אט למרחבים הציבוריים, נתקל בהתנגדות של קבוצות חברתיות שונות, גם של אנשי אקדמיה ( מזרחי, 2017 ) . אל מול הגישה המנסה לקדם חברה משותפת המבוססת על עקרונות ההכרה, השוויון והצדק, עולה תפיסת העולם השמרנית, המקדשת את הסדר החברתי הקיים . סדר זה מעניק לבני האדם משמעות : הוא גוזר מתוך השתייכותם המשפחתית, הקהילתית והלאומית את זהותם ואת ליבת ערכיהם ומעניק להם תחושת ביטחון . גישות ליברליות, ביקורתיות ורב - תרבותיות מאיימות על תפיסת העולם השמרנית, ולכן גם אם תפיסה זו אינה דוחה את הצעדים לבניית חברה משותפת, אין היא ממהרת לאמץ את השיח הרב - תרבותי הליברלי . המצדדים בגישה השמרנית טוענים שהדרך לבניית חברה משותפת אינה בהכרח הדרך הליברלית הרב - תרבותית ( מזרחי, 2011 ) . עם זאת הם אינם מציעים חלופה קוהרנטית לגישה זו כי אם הסדרים מקומיים, שנותנים מענה נקודתי רגיש לתרבות בכל מקרה של התנגשות בין מגזרים ובין תפיסות עולם סותרות . כמה ממושגי היסוד שתוארו לעיל, ובכללם ״פלורליזם תרבותי״, ״רב - תרבותיות״, ״חינוך רב - תרבותי״ ו״חינוך לחברה משותפת״, יהוו תשתית עיונית לקובץ המאמרים הנוכחי . מושגים אלה ונוספים יאפשרו לבחון כמה מקרים במערכת החינוך הקדם - אקדמית והאקדמית בישראל מרובת התרבויות שנעשו בהם ניסיונות ( מוצלחים יותר או פחות, וולונטריים או כפויים ) למוטט את גדר ההפרדה בין הקבוצות התרבותיות, קרי לקדם מרחבים ציבוריים משותפים שמתקיים בהם דיאלוג באזורי הגבול התרבותיים . מטרתו של הספר איננה להציע פתרון אחד, אלא לחשוף את הקוראים למגוון נקודות מפגש ולמגוון דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר