|
|
עמוד:9
מבוא : יצירת מרחבים משותפים בחברה מרובת תרבויות | 9 בבד היא מכירה בתרבות השלטת ובמערך הכוחות הקיים ומנציחה את הנחיתות של הקבוצות האחרות . אימוץ המסורות והתרבויות של קבוצת הרוב וסימון הקבוצות האחרות כ"שונות" יוצרים הטמעה סמויה או מרומזת ( ; 2008 Gorski, Reingold & Zamir, 2017 ) . כלומר הגישה הרב - תרבותית רואה בשונות ערך מרכזי ובריבוי התרבויות מקור להעשרה של החברה, ואף מקדמת מהלכים חברתיים המבוססים על שוויון ועל צדק חלוקתי, ואילו הפלורליזם מכיר בקיום השונות, אולם לא בכל גרסאותיו הוא מברך על מציאות זו של ריבוי תרבויות . במדינת ישראל חל מעבר ממדיניות כור ההיתוך, שהתבססה בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, לשיח ארבעת השבטים – שהוביל נשיא המדינה ראובן ריבלין . בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" ( יוני, 2015 ) 1 הציע הנשיא סדר ישראלי חדש, שבו עוברים מהנהגה של שבט אחד ליצירתה של ישראליות משותפת, ולפיה כל מגזר מכיר במגזר האחר ובהיותו שותף שווה : התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית יצרו למעשה סדר ישראלי חדש . סדר שבו אין עוד רוב ברור, ואין מיעוטים ברורים . סדר שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים [ . . . ] שונים מהותית אלה מאלה, [ . . . ] מבנה הבעלות על החברה הישראלית ומדינת ישראל משתנה לנגד עינינו . גישה זו זכתה לביקורת בשל החשש מפרגמנטציה של החברה, מאובדן הסולידריות ומהעצמת תחושות הניכור והעוינות בין רכיביה – חשש מיצירתם ומהתבססותם של מרחבים נפרדים לקבוצות חברתיות שונות . יונה ( 2007 ) מבחין בין מרחבים ציבוריים משותפים לבין כאלה נפרדים . מרחבים ציבוריים משותפים הם מרחבים שבהם הקבוצות האתניות השונות משתמשות בשירותים משותפים ומקיימות אינטראקציה כלשהי, שטחית או עמוקה יותר, ואילו מרחבים נפרדים הם תוצר של בידול וולונטרי או כפוי . למרחבים הציבוריים נודע תפקיד חשוב בשיתוף בין התרבויות השונות, ומרחב משותף זה משקף את המודל הרצוי של העיר הרב - תרבותית ( 2014 Qadeer, ) . בניגוד לרב - תרבותיות המתקיימת במרחבים נפרדים ( רב - תרבותיות פרטיקולרית ) – שכונות מגורים, מוסדות חינוך וערוצי טלוויזיה שבהם כל מגזר מקבל את המרחב האוטונומי שלו – הרב - תרבותיות שאנו מבקשים לבחון 1 ראו http : / / www . president . gov . il / ThePresident / Speeches / Pages / news_ aspx . 10_ 070615
|
|