|
עמוד:12
12 | מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של נקודות מפגש בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים 2 , דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות . אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין - תרבותיים, ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה . מבנה הספר הספר מחולק לשני שערים הבוחנים את קיומם של מרחבים משותפים בחברה הישראלית : השער הראשון עוסק במערכת החינוך ; והשער השני עוסק באקדמיה הישראלית . שער ראשון – מרחבים משותפים במערכת החינוך מערכת החינוך הישראלית מתנהלת בכמה ערוצים נפרדים : שלושה ערוצים לתלמידים היהודים ( חילונים, דתיים וחרדים ) וערוץ אחד לתלמידים הערבים . מגיל הגן ועד לסיום בית הספר התיכון אזרחי ישראל הצעירים כמעט אינם נפגשים אלה עם אלה . במסגרת החינוך הרב - תרבותי מתקיימת לעיתים פעילות יזומה בין בתי ספר ממגזרים שונים, וגני ילדים ובתי ספר מובילים מהלך חינוכי החושף בפני התלמידים את קיומו של המגוון בחברה ואת היחס הראוי שיש להפגין כלפיו . חמשת המאמרים המרכיבים שער זה מופיעים לפי המדרג הגילאי של מערכות החינוך הנדונות בהם, ומציגים אוסף גישות ומתודות חינוכיות המקדמות יצירתו של מרחב משותף הניזון מהמגוון החברתי הקיים בחברה . המאמר הראשון הוא היחיד המוקדש לגני הילדים . זהר סיטנר ואסף משולם בחנו את השתקפותן של תפיסות רב - תרבותיות בעיצוב מרחב הלמידה בגן דו - לשוני, היינו את התרבות החזותית והחומרית אשר נבחרה לייצג את התוכן הנלמד בגן דו - לשוני ערבי - עברי . במאמר השני אילן שדמה דן במגוון בתי ספר ערביים בערים מעורבות, חלקם נמנים עם זרם החינוך הממלכתי ערבי וחלקם עם הזרם המוכר שאינו רשמי ( בתי ספר בבעלות הכנסיות ) . שדמה בוחן את המרחבים המשותפים בחטיבות ביניים 2 בהתייחס לחברה הערבית בישראל, יש מחברים שהעדיפו להשתמש במונח ״ערביי ישראל״, ויש שבחרו ב״פלסטינים אזרחי ישראל״ . אנו העורכים לא התערבנו במודע בבחירתם זו .
|
|