|
|
עמוד:11
״רַק מִלָּה בְּעִבְרִית" : שמונה מאפיינים לשיריו של אהוד מנור | 11 ארץ ישראלי מסורתי ( למשל בשירים שנכתבו עם סשה ארגוב, נורית הירש וחנן יובל ) ; רוק ופופ ( למשל בשיריו עם מתי כספי, רמי קליינשטיין ואריאל זילבר ) ; ומוזיקה מזרחית ( בשיריו עם שמעון בוסקילה, יהודה מסס וליאור אלמליח ) . נתן שחר ( 2006 ) מחלק את התפתחות הזמר העברי לחמש תקופות, מהעלייה הראשונה ב - 1882 ועד ,1990 השנה שבה אושר חוק הרשות השנייה לטלוויזיה והחוק המאשר שידורי טלוויזיה בכבלים . שחר מונה גורמים פוליטיים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים שהשפיעו על הזמר העברי בכל תקופה ותקופה . הוא משייך את מנור לתקופה האחרונה ( 1968 - 1990 ) , המוגדרת כתקופת עלייתו של הזמר היוצר - הכותב ( singer songwriter ) , מלחין ושר את שיריו בעצמו, מול שיטת הכתיבה בתקופות הקודמות, שבהן המלחין, הפזמונאי והזמר היו יוצרים נפרדים ששיתפו פעולה ביניהם . מסוף שנות השבעים ואילך שחר מציין את ירידתו של הזמר העברי ואת עליית הפופ, הרוק והזמר המזרחי בעקבות השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, בעיקר תהליך הגלובליזציה והמהפך הפוליטי של 1977 . שחר משייך את פזמוניו של מנור לסוגה של הזמר העברי, "הזמר המוסיקלי המרכזי של שירי ארץ ישראל" ( עמ' 192 ) יחד עם נעמי שמר, נורית הירש, שייקה פייקוב, יורם טהרלב, סשה ארגוב, משה וילנסקי ורבים אחרים . הוא משתמש בשיר "ימי בנימינה" כאחת מהדוגמאות המובהקות לייצוג סגנון זה : מבחינת הטקסט עליו להביע משהו מהעבר, מאפייניו המוזיקליים הם לחן מלודי בסולם 3 , מהירות בינונית, מבנה סטרופי סימטרי ( בית, מינורי, מנעד לא יותר מדצימה פזמון ) , נוח מאוד לשירה בציבור . אומנם מנור אינו זמר יוצר, אך ממילא לא כל שיריו מתאימים להגדרה של שחר לזמר העברי : חלקם אינם מאופיינים במבנה סטרופי ( למשל "אין לי ארץ אחרת", 1982 ) , רבים מתוכם כלל אינם מתאימים לשירה בציבור, ותוכניהם חורגים מהנושאים המרכזיים בתחום הזמר העברי ( למשל "ברית עולם", 1974 ) . אלירם ( 2006 ) בחנה מדגם מייצג של 170 שירי ארץ ישראל ועמדה על מאפייניהם . היא מצאה כי המבנה הטקסטואלי המאפיין ביותר את השיר הארץ ישראלי הוא המבנה החזרתי, אם בפזמון החוזר ואם בבית, ודפוס חריזה סכמתי הבא בעיקר לידי ביטוי בבית מרובע בעל חריזה צמודה ( א א ב ב ) , חובקת ( א ב ב א ) או מסורגת ( א ב א ב ) . אולם מבנה זה עובר שינוי בשלוש התקופות שהיא משרטטת בתולדות הזמר העברי . לאורך ציר הזמן המבנה המרובע של 3 מִרוָוח בין צליל לבין הצליל העשירי ממנו ( בלטינית decima = עשירית ) .
|
|