פתח דבר

עמוד:6

6 | ״רק מִלָּה בְּעִבְרִית״ : שירֵי אהוד מנור בין ה״אני״ ל״אנחנו״ אני רואה בספר הזה ניסיון להבין את אבא על המכלול שבו - ילדותו, הקונפליקטים שליוו אותו, ההשפעות התרבותיות עליו . זהו תהליך של התקרבות, אך בה בעת גם של התרחקות . מלאכה של פירוק והרכבה . בהקדמה אישית זו אני קוראת לו "אבא", אך לאורך הספר אכנה אותו "אהוד ויינר" או "אהוד מנור" בהתאם לביוגרפיה, ועל פי רוב - "מנור" . דווקא אחרי מותו נדמה לי שאני מכירה את אבי טוב יותר מאשר אי פעם . ההתרחקות הזאת, באמצעות העין האקדמית, מאפשרת לי להבין את נרטיב הזהות שלו, את יצירתו ואת חייו . אבא שייך לדור הראשון של ילידי הארץ, דור שעל כתפיו משא כבד - עתיד המפעל הציוני . את המשא הזה הוא נשא בלב אוהב, אך גם כבד ומפוצל . אני שואבת את השראתי מבנים או בנות שערכו מחקר וכתבו על הוריהם או סביהם והוסיפו נדבך משמעותי להבנת דמותם . מכיוון שתחום התמחותי הוא ספרות ויקטוריאנית, הדוגמה המובהקת ביותר העומדת מול עיניי היא של האלאם טניסון, בנו של המשורר האנגלי בן המאה התשע עשרה, אלפרד טניסון . למרות התנגדותו של האב לכתיבת ביוגרפיה, הבן מנסח ביוגרפיה נרחבת על אביו, ובתוך כך מנסה להבין אותו . בכל מילה שכתב הוא הרגיש שאביו רואה אותו ומשגיח עליו . אותה ביוגרפיה האירה בסופו של דבר את כתביו של טניסון האב וסייעה בידי דורות של חוקרי ספרות ואוהבי שירתו, ואני בתוכם, להתעמק בהם . מטרת כתיבת הספר הזה היא קודם כול להבין את אהוד מנור הפזמונאי בהקשר ביוגרפי ותרבותי דרך הנושאים שנגע בהם בשיריו - ילדות, נעורים, הורות, צבא, אהבה, אבל ומולדת . נושאים אלו ישמשו כאשנב ללמוד לא רק על מנור האדם הפזמונאי, אלא גם על בני דורו ועל התרבות הישראלית בכללה מתוך עיון בסוגה זו של שירי ארץ ישראל כחלק מהתרבות הישראלית הפופולרית . בספר אנסה 2 לשרטט את שיריו של אבי בתפר שבין הזהות הפרטית לזהות הקולקטיבית ולאתר את המתחים בזהות שלו, שמקורם בפערים בין הנרטיב הציוני שטיפח והיה נאמן לו לבין הערכים האוניברסליים של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים . בניסיוני לייצג את קולו של האב שאבד, אי - אפשר להימנע משחזור ניסיונו של אבא לייצג את אהוביו שאבדו לו, ובעיקר את אחיו הצעיר יהודה, 2 זהות קולקטיבית קשורה בתחושת שייכות לקבוצה בעלת מאפיינים הנתפסים כדומים לאלו של הפרט, ואילו זהות אישית מתקשרת למאפיינים של האני הנתפסים כייחודיים לפרט ( 2004 , . Ashmore et al ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא