|
|
עמוד:13
חינוך בחברה הערבית בישראל : רקע, הערות ונושאים לדיון | 13 מדעי הרוח והחברה ( % 8 . 14 ) , מוזיקולוגיה ( % 7 . 12 ) , גאודזיה ( % 7 . 10 ) , ספרות עברית ( % 6 . 9 ) , שפה וספרות ערבית ( % 0 . 9 ) והנדסת איכות ( % 8 . 8 ) . ניתוח המגמות בנושא ההשכלה בחברה הערבית בישראל כפי שצוין לעיל, בחברה הערבית בישראל קיימת שונוּת ברמת ההשכלה : רמת ההשכלה של הנוצרים גבוהה מזו של המוסלמים והדרוזים ( % 7 . 18 מהנוצרים, % 4 . 9 מהמוסלמים ו - % 5 . 8 מהדרוזים הם בעלי רמת השכלה של 16 שנות לימוד לפחות ) , ורמת ההשכלה של הערבים בנגב ( בייחוד הנשים ) נמוכה משל הערבים בשאר אזורי הארץ . אף שרמת ההשכלה של הערבים בישראל ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מזו של היהודים, ניכרת מגמה כללית של שיפור ושל צמצום ההבדלים ברמת ההשכלה בהשוואה לזו של האוכלוסייה היהודית . בשנת 2016 שיעור העומדים בדרישות הקבלה האוניברסיטאיות עמד על % 6 . 47 בקרב תלמידי כיתות י"ב בחינוך הערבי, וזאת בהשוואה ל - % 8 . 56 בקרב תלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי . פער זה ניכר עדיין, אך הוא נמוך באופן מובהק משהיה בעבר . יתרה מזאת, במחקר שנערך במרכז טאוב במשך 15 שנים ( בלס, 2017 ) , נמצאו שינויים חיוביים במערכת החינוך הערבי בכמה נושאים : השכלת המורים, הצפיפות בכיתות הלימוד, שיעור הילדים בני הארבע הלומדים בגני ילדים ( עלייה מ - % 58 ל - % 93 ) , שיעור הלומדים בבתי ספר תיכוניים, שיעור המתמידים בלימודים ( לא נושרים מהם ) , שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שיעור הזכאים ל"בגרות מוגברת" ( ארבע יחידות ומעלה במקצועות לימוד למיניהם ) ושיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון . עם זאת, אין להתעלם מההבדלים המובהקים ב"איכות תעודת הבגרות" בין הקבוצות למיניהן בחברה הערבית בישראל . בשנת 2016 השיעור הגבוה ביותר של מקבלי תעודות בגרות העומדות בדרישות הקבלה האוניברסיטאיות ( אלה הם המועמדים הפוטנציאליים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ) נמצא בקבוצת הערבים הנוצרים – % 2 . 66 . שיעור זה היה נמוך יותר בקרב התלמידים הדרוזים ( % 9 . 51 ) , המוסלמים ( % 1 . 41 ) ואלה שלמדו בחינוך העברי ( % 1 . 55 ) . למותר לציין שמגמות שיפור אלו אינן מוכיחות כי הפער בין התלמידים בחינוך העברי לבין התלמידים בחינוך הערבי מצטמצם מאליו . אחת הסיבות לפער הזה היא ההבדלים התקציביים המשמעותיים בין שתי מערכות החינוך האלו במימון פעולות חינוכיות ( וינינגר, 2018 ) . ההשפעה של מימון פעולות
|
|