|
|
עמוד:6
6 | חינוך בחברה הערבית בישראל הערבית בישראל הוא החשיפה האינטנסיבית והגוברת של הצעירים בחברה הזו לחברה היהודית בישראל ולעולם המערבי . חשיפה זו הובילה ומובילה להבלטה חוזרת ונשנית של ההבדלים בין התרבות הערבית המסורתית, זו שבמשך שנים רבות הייתה נהוגה בחברה הערבית בישראל, לבין התרבות המערבית – תרבות אשר הזרם המרכזי בחברה היהודית בישראל אימץ ומעלה על נס . למותר לציין שהתרבות הערבית המסורתית שונה מהתרבות המערבית בערכים, באמונות, בהשקפות ובקודים התרבותיים . היותה של החברה הערבית בארץ מיעוט בחברה הישראלית, תהליך הגלובליזציה ( בכל החברות והמדינות ) , ההשפעה החזקה של אמצעי הפרסום והמדיה על עולמם של הצעירים – כל אלה גרמו להתעצמות השפעתה של התרבות המערבית - קפיטליסטית בחברה הערבית בישראל, כמו גם לחיזוקו של אתוס הצריכה המוגברת אשר מאפיין את התרבות המערבית . לפיכך ראשי החברה הערבית בישראל, מבוגרים ובייחוד ילדים ובני נוער המשתייכים לחברה זו נדרשים לנסח מחדש את הקוד התרבותי, הקוד החברתי והקוד האישי במִגוון נושאים : הגדרת ציפיותיהם העתידיות ( Seginer, Karayanni, & Mar׳i, 1990 ) , המוטיבציה ללמוד שפה נוספת ( עברית ) ( Tannenbaum & Tahar, 2008 ) , החיים כילד להורים גרושים ( תופעת לוואי של העלייה ברמת ההשכלה של נשים בחברה הערבית ) ( 2010 Kulik & Klein, ) וכן הלאה . יש לציין כי למרות השינויים החברתיים והתרבותיים הרבים שיצרה החשיפה לתרבות המערבית ולערכיה, החברה הערבית בכללותה עדיין מנסה לשמר ערכים מסורתיים, אוריינטציה קולקטיביסטית ( Azaiza, Croitoru, Rimmerman, & Naon, 2012 ) ומבנה משפחה פטריארכלי המתאפיין בהבחנה ברורה בין התפקידים המגדריים . חברה זו גם מתאפיינת בייחוס חשיבות רבה למשפחה המורחבת ( 1991 Shavit & Pierce, ) , בהשמת גבולות למידת החופש של הצעירים ( בייחוד הבנות ) , בציפייה מהם "להפגין עוצמה" ( 2018 Yablon, ) ובעידוד הילדים ובני הנוער להשתתף בפעילויות "ממסדיות" ( כמו למשל למידה בבית ספר ) . הניסיון הזה של החברה לשמר את הערכים הישנים, ובד בבד לשלב בתוכם ערכים ואופני התנהגות חדשים, יוצר דילמות התנהגותיות מורכבות עבור כל המשתייכים לחברה זו . דוגמה מובהקת לכך היא המורים במערכת החינוך הערבי בישראל : עליהם למצוא דרכים מושכלות לעיצוב תוכנית הלימודים בכיתות ( 2008 Toren & Iliyan, ) , להעברת מסרים חינוכיים לתלמידים ( Sinai Masrawa - Shehade, 2019 & ) , לקידום זהותם והתפתחותם הנפשית של התלמידים ( גאנם ולוין - רוזליס, 2015 ; 2008 Pinson, ) ולהתמודדות עם ציפיות ההורים ( Addi - Raccah & Grinshtain, 2016 ; Freund, Schaedel, Azaiza,
|
|