|
|
עמוד:8
8 אבנר בן-עמוס ועופר שיף אין זה המקום לנתח את השינוי שחל בכיתות הסטודנטים, ועד כמה הוא מייצג שינוי רחב בישראל ובעולם . די שנאמר כי לעתים דומה שאנו כי אנו חיים בעידן מקוטב, נידונים להיטלטל בין חסידים קנאים של אמונה פוזיטיביסטית באמת אחת ויחידה, ובין מי שמחזיקים בתפיסות רלטיביסטיות רדיקליות שמבחינתם הכול יחסי או בגדר fake news . זה הרקע ליזמה להוציא לאור את האסופה הזאת . האסופה קווים לדמותנו מאפשרת לנו להכיר את נקודות המבט השונות של חוקרי החברה הישראלית . אנו מבקשים לעורר באמצעותה את מודעתנו לכך שגם אנחנו, קוראים וחוקרים, רואים את ישראל מנקודת מבט אחת בלבד, שלצדה קיימות רבות אחרות, ולכולנו שטחי ראייה מתים והטיות . ובעיקר אנו מבקשים לומר שנקודות המבט השונות על ההר לא מבטלות אותו ; להפך, הן מאששות ומנכיחות אותו, מעשירות ומגוונות את מבטינו . לחקור את עצמך ? כאשר שואלים חוקר במדעי הרוח או החברה : מהו הסיפור שלך ? הוא יכול להתייחס בתשובתו לסיפור החיים האישי שלו או לסיפור שהוא מספר באמצעות המחקרים שלו . אסופת המאמרים שלפניכם כוללת אוטוביוגרפיות שמתייחסות לשני הסיפורים במשולב . כך נוצר טקסט שיכול לספק תובנות חדשות הן על האני המספר והן על מה שיש לו לספר לנו כחוקר . ואולם, אוטוביוגרפיה שכזו היא סוגה מסוכנת . כמו לוליין שמהלך על חבל דק בגובה רב, החוקר את עצמו צריך לחפש כל העת את האיזון הנכון . הוא חייב, מצד אחד, שלא לנקוט גישה טלאולוגית, שמראה כיצד כל פרט בחייו היה תחנה בדרך להשגת ייעודו הסופי . מצד אחר, אסור לו להרבות באנקדוטות מקריות וחסרות עניין ומשמעות . הוא צריך להימנע מליפול בפח ההאדרה העצמית, אך גם לא לחטוא בצניעות מזויפת . עליו להתרחק מן הנוסח השטחי והמקובל של קורות החיים האקדמיים, אולם גם להיזהר שלא להפוך את חייו למסכת של הרפתקאות צבעוניות נעדרות תכלית . מודעים לכל הסכנות והמכשולים הללו יצאנו לדרך, וביקשנו מ- 29 חוקרים במדעי הרוח והחברה העוסקים בישראל לכתוב על עצמם . ביקשנו לברר כך שאלות חשובות ומסקרנות : כיצד נוצר חוקר-ת ? מהי השפעת הסביבה — משפחה, שכונה, בית הספר — על כתיבתם ? האם יש לדעות פוליטיות השלכות על הדרך האקדמית ? תשובותיהם מכונסות בעמודים הבאים, ועל פיהן אפשר יהיה גם להעריך את מידת הצלחתם להגיע בשלום לצד השני של החבל . מהו דימוי החברה הישראלית המצטייר אפוא מ קווים לדמותנו ? האם אפשר להצביע על קווים משותפים בחייהם של חוקרים וחוקרות שנולדו בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה- ,20 או שסיפורי חייהם שונים זה מזה ? לפני שניתן את זכות הדיבור לחוקרים, אנו מבקשים לפרוס לפניכם את הנחות היסוד התיאורטיות שהדריכו אותנו .
|
|