|
|
עמוד:65
65 דפי מורשת, רגעים של עשייה מרגשת, עם יוצאי ה מ וסד, ה ש ב"כ ו א מ"ן | מש"א ומתן גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 “חשוב לציין שעוד קודם לכן יצרנו קשר עם המשפחות השכולות . . . ”, חזרה פנינה לתהליך שהקדים את הקמת העמותה, “נפגשנו עם דר’ יוסף מרזוק, אחיו של שמואל מרזוק ז”ל, מנידוני קהיר, ועם משה סופר ז”ל, אביו של נעם סופר ז”ל . הועלו רעיונות וגובשו אפיונים וכך גם עלה הקונספט של המבוך . . . יחד עם ראשי מחלקות הפרט של השב”כ והמוסד, ריכזנו את רשימת החללים שתיחקק על אבני המבוך . . . ”, היא סיכמה . על קשריה העמוקים עם המשפחות השכולות פנינה נמנעת מלהרחיב אך הנושא עלה פעם אחר פעם במהלך השיחה . וכך סיכם אשר את הדברים כשהוא אוחז בידה של פנינה ועם חיוך מאוזן לאוזן, “בהתחלה היו צביקה שילר ופנינה ואז הצטרפנו אפרים לפיד ואנוכי ו . . . כל השאר היסטוריה ! ” צה”ל . למעשה, מונתה ועדה ייעודית שמשימתה הקמת האתר . בראשה הועמד אל”ם דאז, אפרים לפיד . “ועדת השלושה” הזו טיפחה מערכת דיווח שוטפת לצביקה שילר, שקבע כי אבן הפינה תיירה מיידית בבה”ד 15 . קביעה זו לא טשטשה את צמד שאלות היסוד של השלישייה : הראשונה – היכן יוקם האתר, והשנייה – מהיכן יגויס התקציב להקמתו . הארבעה – שילר ושלושת חברי הוועדה, החליטו שהאתר הנבחר חייב להיות בגלילות מאחר שרוב חיילי חמ”ן אכלסו מחנות ייעודיים באזור . שילר הוסיף וקבע כלל בסיסי נוסף – האתר חייב לקיים פעילות יום-יומית . . . “ואז באותה פגישה, הוא שאל שאלה רטורית . . . ‘מדוע שהאתר לא יהיה לכל קהילת המודיעין ? גם עבור המוסד והשב”כ’ . ערכנו את הבירורים הנדרשים ולא חווינו התנגדות כלשהי”, המשיך אשר לשפוך אור על התהליך הבתולי שהחל לקרום עור וגידים . את הפגישות קבעו בחורשת האקליפטוסים, שהפכה ברבות הימים לפינת המשפחות השכולות, שבה שכנה אז מחלקת מודיעין שדה, במבנים יבילים . “נוצרה דילמה קשה . . . ”, המשיך אשר את תיאור השתלשלות העניינים, “לא ידענו איך מעבירים את השטח השייך למשרד הביטחון, צה”ל וחיל המודיעין – לסטטוס של בעלות אזרחית . נכנסתי למרתון של פגישות . . . האמת ? נדנדתי . . . במשרדי הצבא המתאימים, במִנהל מקרקעי ישראל ובעיריית רמת השרון . אפרים הנחה, הדריך וליטש את האסטרטגיה . . . היכן שכיום ניצבים בניין המשרדים והאודיטוריום הגדול, ישב הגדוד הנייד ( גנ”ד ) של 8200 . . . מי אני, כרס”ן אשר שוחט מהמודיעין, שיקבל אישורי העברת בעלות על שטח צבאי מגורמים אזרחיים ? ” מיקד את הדילמה . הרתמות למשימה – מקיר אל קיר צביקה שילר המשיך והוסיף עוד נדבך לסיפור המעשה . על ועדת השלושה הוטל לארגן מפגש, במקום המיועד, של ראשי קהילת המודיעין לדורותיהם . פנינה וענף תנאי שירות של חמ”ן הסתערו על המשימה וארגנו את האירוע . רובם ככולם אכן הגיעו ובירכו על היוזמה ! האלופים בדימוס חיים הרצוג וארל’ה יריב אף ציינו שיתחילו לארגן התרמה לטובת ההקמה : “התחלנו לרכז רעיונות של הארגונים לאפיון האתר . אצל חיים הרצוג, במשרד עורכי הדין, התקיימו גם פגישות בנושא ההתרמה”, אמרה פנינה ואשר המשיך לתאר את השלב הבא – תחרות עיצוב בין האדריכלים של צה”ל במרכזי הבינוי לאפיון הפיזי של האתר . “רס”ן עדו מור זכה בתחרות הזו”, הוא סיפר . בשלב מסויים כבר נכנסו לעובי הקורה האלוף יהושע שגיא, ראש אמ”ן, שייקה דליות שהפך למנכ”ל המל”ם הראשון והרוח החיה בהרצתו המעשית לצידו של האלוף מאיר עמית . ( בגיליון 73 , לרגל שלושים שנה להקמת המל”ם, מתפרסם רב - שיח נרחב על ימי בראשית . . . ) אשר המשיך לחשוף אבן דרך ועוד אבן דרך בדרך ליעד, “ב- 1983 הוקמה העמותה והאלוף מאיר עמית קיבל על עצמו את תפקיד היושב ראש . עמית יזם תחרות חדשה, ארצית ומינה צוות שיפוט שבו ישבו יעקב רכטר, אברהם יסקי וברוך בג, שהיה מזכיר הוועדה . זו הייתה גם נקודת המפנה בסטטוס . . . ”, ברר בזהירות את מילותיו מחשש שזיכרונו יהתל בעובדות, “האחריות והסמכות על השטח שאותר הועברו מהצבא לעמותה . העמותה גם בחרה בקבלן זכריה דרוקר לבצע את התוכנית שתיבחר . ואכן נבחרה ההצעה של משרד האדריכלים ברוך - סלומון מחיפה” . מימין לשמאל : יונה עמית ( אשתו של מאיר עמית ) , סא”ל אסתר זוטא, ראש ענף פרט בחמ”ן, פנינה שוחט, קצינת הנפגעים ודייוויד קוקרמן נציג ל”ו התורמים . אבי יערי יהושע שגיא דר’ מרזוק וצביקה שילר
|
|