|
|
עמוד:63
63 דפי מורשת, רגעים של עשייה מרגשת, עם יוצאי ה מ וסד, ה ש ב"כ ו א מ"ן | מש"א ומתן גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 למחקר התרעתי . ביחס למחקר בסיסי, בין 1948 ל- 1990 , הועמדו לדין כ- 380 נאשמים בגין ריגול לטובת ארצות ערב, לעומת 68 מרגלים שהועמדו לדין בגין ריגול לטובת הגוש המזרחי, חמישה בגין ריגול לטובת גורמי מודיעין מערביים . חקר נתונים אלה עשוי להפיק תובנות ביחס למדיניות ההעמדה לדין, מודוס אופרנדי, צי”ח מגויסים ומגייסים, מאתרי גיוס וכו’ . וביחס למחקר סיכולי התרעתי הציג לביא את ההתרעה שהתקבלה עוד בשנת 1972 משמונה מאמריו של חסנין הייכל, שהדגיש כבר אז כוונת מצרים לצאת למלחמה . הפגש השני – מידור יתר פגש זה נפתח בהסכמה שהפורום אינו מיועד להפוך לוועדת חקירה אלא לעסוק בסוגיות המידור מתוך רצון מקצועי לאפיין את המידור הנאות והעדכני מצד אחד, ולהגדיר את כשלי מידור היתר ונזקיהם מצד שני . הדיון ארך למעלה משלוש שעות בהן הציגו, המשתתפת והמשתתפים את זוויות ראייתם וסיפרו מניסיונם ארוך השנים במעגלי המידור בקהילת המודיעין . מרתק היה לשמוע את הדעות, לחלוטין לא מונוכרומטיות, נהפוך הוא, ואת מגוון השאלות שהועלו בפורום החדש . את סבב הדוברים התחיל הפעם דר’ אפרים לפיד שפתח את דבריו בכך שסיכול ריגול וטרור זוכה לחשיפה בעיקר בהצלחות וכי מידור נבחן באיכויות התוכן וסיים את דבריו באמירה שמידור היה תמיד אינהרנטי במעשה המודיעין החל בסיפור נח והיונה . יוסי ברקן הציג את מצוקותיהם של “לקוחות” המידע בכוח שמודרו בפועל . ברקן קבע שמידור יתר עלול לגרום לאובדן חיים בעוד שמידור מושכל ונכון להצלת חיים . חגי מן פרש את חוויותיו כממודר ממלחמת יום הכיפורים ואת תוצאות המידור כחלק מההתעקשות על ה”קונספציה” . יצחק אילן הביע דעה מגובשת כי מידור מזיק יותר משהוא מועיל, במיוחד בשיבוש נוהלי עבודה ולא פחות מכך, העברת המידע לידיים לא מקצועיות שבתוך מעגל הידע . מ . מחמ"ן הצעיר שבמשתתפים, איזן מאוד את הדיון כמי שחי את המציאות המשתנה במהירות . מ . מחמ"ן מנה את עיקר השינויים – מהות האיומים, השינוי במקורות לעומת היומינט והסיגינט הקלאסיים, “היצף המידע” המחייב חשיפת “ברכות המידע” לכוחות בשטח כדי שידוגו את המידע הרלוונטי בגישה פירמידאלית . ריבה שניידר - טסלר חידדה את משמעות המידור המסורתי כחלק מכוחו של הממדר, כוחו של הסוד, לעומת המידור בעידן הטכנולוגי המחייב שילוב כוחות . קבלה על ה"קשקשת” בקרב בכירי הקהילה . פרופ’ שלמה שפירא הציג את הרקע ההיסטורי של ערש המידור במחתרות, כתבנית שיצקה את המידור בכוחות הביטחון ואיפיין את התרבות המודיעינית של מלחמת יום הכיפורים כ”תרבות קלוקלת” . פרופ’ אורי בר - יוסף בחן את סוגיית המידור במלחמה זו מחוץ למעגלי המידור וטען שהתרבות הקלוקלת נבעה מלעומתיות של שתי דעות רווחות, זו שהבינה כי המודיעין מלמד על מלחמה וזו שביטלה את האפשרות . יעקב קדמי אפיין את מידור היתר כ”בפני עיוור לא תיתן מכשול” והבנת המידור כחלק מובנה בכל תחום אבטחת המידע . רמי אפרתי הרחיב את ההתייחסות לתרבות המודיעינית שהשתנתה מאוד בשל השת”פים הבין - ארגוניים והצטרף וחיזק את דבריה של ריבה שניידר - טסלר על דברנות היתר של הבכירים . נעם שפירא ציין את המידור התקין והאיכותי בכל פרשת מבצע “מגן צפוני” לחשיפה והשמדת המנהרות בצפון . אבי מושבי חידד את ההבדל בין סיכול ריגול לסיכול טרור . בראשון ההתמודדות היא מול מעצמה העושה מאמצים רבים לחדור אליך בעוד השני הוא מול אוכלוסיה “רגילה” . הפורום בודק את האפשרות לגבש סיכום מקצועי המגדיר מחדש את המידור בקהילת המודיעין ואולי לשנות את ההמשגה של איפיון מאתגר זה כחלק מתחום אבטחת המידע ולשיפור התרבות המודיעינית . באופן פרקטי החליט הפורום בסוף הדיון, כי בהעדר הסדרה מוסכמת בקהילת המודיעין של נושא המידור, יוכן נייר עמדה שיפורסם עם סיום הכנתו . חברי הצוות הם יצחק אילן, רמי אפרתי, מ . מחמ"ן, גדעון נפתלי ( פסיכולוג התנהגותי ) ופרופ’ אורי בר - יוסף המרכז את עבודת הצוות . מימין לשמאל : פרופ’ שלמה שפירא, פרופ’ אורי בר - יוסף, יעקב קדמי, רמי אפרתי, נעם שפירא, יוסי ברקן, יצחק אילן
|
|