“המוות הוורוד”: איך המודיעין האמריקני לא השכיל לעמוד על טיבה של הרעלה המונית בעיראק

עמוד:60

גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 602020 כל העולם מודיעין והכל בו | ידע הוא כוח ומודיעין איכותי משפיע על כל תחומי חיינו הרצון היה טוב אך שיטו בחוקרים מה ניתן ללמוד מיחסו של משטר הבעת’ לסוגיה ? ראשית, ניתן לראות שבכיריו נטלו אחריות וגילו יוזמה בהתמודדות עם המחסור במזון . המשטר העז לרכוש כמות גדולה, באופן חסר תקדים, של זן חיטה חדשני מחברה אמריקנית . ארצות הברית הייתה אחת מספקיות התבואה המרכזיות בעולם, אולם עיראק לא קיימה עימה יחסים דיפלומטיים מאז 1967 . הקשרים נוהלו דרך ארגוני האו”ם השונים . בספטמבר 1974 נערכה בבגדאד ועידה בין-לאומית בנושא הכספית, בחסות ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) בשיתוף עם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם ( FAO – Food and Agriculture Organization ) , ובמהלכה הוצגו הממצאים על ידי הצוותים המשותפים . מבחינתה של עיראק, מטרת הכנס הייתה להפגין פתיחות בתרומתה למחקר המדעי הגלובלי . מעבר לזאת, משטר הבעת’ השאפתני שקיבל את עיקר הסיוע הטכנולוגי והצבאי מברית המועצות, שאף כבר אז ליצור קשר עם גורמים במערב, כולל בארצות הברית, מתוך העדפת הטכנולוגיה המערבית עבור תוכניות ההתעצמות שלו . אך, כאמור, העיסוק בנושא ופרסומו נותרו במסגרת התחום המדעי בלבד ולא הפכו לנחלתו של הציבור בעיראק או במערב . למעשה, משטר הבעת’ שיטה בחוקרים ורתם את ההרעלה למטרותיו, הוא השיג סיוע מדעי ולגיטימציה בין-לאומית, עודד כנסים של גורמי האו”ם, ואנשי רפואה ומחקר עיראקיים זכו לפרסומים מדעיים בין-לאומיים . דא עקא, שלאחר נפילת המשטר ב- 2003 , הסתבר שהנתונים היו מוכתבים, לא שיקפו את ממצאי האמת וגרמו מבוכה רבה לקהילה המדעית . דר’ תכריתי סיפק את נתוני דגימות הדם של החולים שהשתתפו במחקר . רופא נוסף, דר’ פרחאן בכר התגאה בפני הצוות האמריקאי בכך שהיה רופאו האישי של צדאם חוסיין . בריאיון ב- 2004 , לאחר שדר’ תכריתי היגר לארצות הברית, הודה בפני ג’יין הייטאוור ( . Jane M Hightower ) , עמיתתו של דר’ קלרקסון, שנתוני הדגימות, ששימשו בסיס לאין-ספור מחקרים במערב, נאספו ידנית וסלקטיבית והיו חלקיים בלבד . הבדיקות עצמן, שבוצעו על ידי הצוות העיראקי לא נערכו על פי סטנדרטים מקובלים בתחקירים אפידמיולוגיים ולא שיקפו את מלוא תמונת ההרעלה והיקפה . יתר על כן, על פי מאמר שהתפרסם ב-” Science ” ביולי 1973 והתבסס על הנתונים שהופקו בעיראק, קבעו הרשויות בארגון הבריאות העולמי ( WHO ) , במִנהלת התרופות והמזון ( FDA ) וברשות להגנת הסביבה ( EPA ) בארצות הברית, סטנדרטים לרמת הסיכון של הכספית לבני אדם . לאמור : שבבדיקת דם שבה נמצא ריכוז כספית מ- 1 עד 100 מיקרוגרם לליטר, אין הרעלה המסכנת את מערכת העצבים . העלילה מסתבכת והולכת ג’יין הייטאוור, שהייתה מוטרדת ממהימנות הנתונים העיראקיים, וראיינה את הרופאים העיראקים ב- 2004 , התלבטה אם ההרעלה הייתה בשל רשלנות, או שהייתה גם יד מכוונת, מצד צדאם חוסיין, לנקם בכורדים . שכן החיטה הרעילה, חולקה למחוזות שבהם היה רוב כורדי . זאת ועוד, התקיים באותה עת משא ומתן טעון בין המולא מוצטפא ברזאני לשלטונות בגדאד על מימוש אוטונומיה לכורדים . הייטאוור העלתה סברה שצדאם חוסיין היה מודע לסכנות שבחיטה המטופלת . בתקופת הקצרה של שלטון הבעת’, ב- 1963 , מונה צדאם חוסיין הצעיר למשרה זוטרה ב”משרד החקלאות – המחלקה לענייני פלאחים” . אף כי עיקר עיסוקו היה גיוס כוחות מזוינים לתמיכה בבעת’ והענשת הקומוניסטים . לדעתה, לא ייתכן כי צדאם חוסיין לא ידע על הרעלות הכספית הקודמות בעיראק ב- 1955 וב- 1960 . לפיכך, וגם לאור עוינותו את הכורדים, הייתה סבירות לניסיון פגיעה מכוון, או רשלנות מכוונת כלפי האוכלוסייה הכורדית . גם אם אין ראיות או רמזים לרשלנות מכוונת לפגוע באוכלוסייה, יצוין כי בספטמבר 1971 ניסו אנשי הבעת’ להתנקש בברזאני, ו- 16 שנה לאחר מכן ערך צדאם חוסיין טבח בתושבים הכורדים בחלבצ’ה באמצעות חומרי לחימה כימיים . שיתוף הפעולה עם העיר רוצ’סטר התחדש בסוף 1975 על בסיס עסקי, כאשר צדאם חוסיין ביקש להקים מפעל לייצור חומרי הדברה אורגניים לצרכים חקלאיים לכאורה . הפנייה למפעל “ Pfaulde ” ברוצ’סטר התבצעה דרך הקשרים המסחריים ההדוקים שהיו לעיראק בצרפת . המשא ומתן בין ממשלת עיראק לחברה האמריקנית עלה על שרטון, לאחר שהעיראקים התעקשו לדלג על שלב ההקמה של מפעל ניסיוני ( פיילוט ) ולהתחיל מיידית בקו ייצור של 1,200 טונות בשנה . בין החומרים שהעיראקים ביקשו לייצר היו רעלים אורגניים שניתן להרכיב מהם גז עצבים לנשק כימי : Amiton, Demeton, Paraoxon , ו- Parathion . אף שהעסקה לא יצאה אל הפועל, הפיקו העיראקים תועלת מעצם קיום המגעים, שכן בידיהם נותרו התוכניות והמפרטים של המפעל הניסיוני שהקימה החברה . על סמך התוכניות האלה, פנו העיראקים בבקשות רכש לחברות מערביות אחרות, ובסופו של דבר עלה בידם להקים מפעל ייצור בכוחות עצמם . לפי דו”ח פקחי האו ”ם שפעלו בעיראק UNSCOMתרגסמב , לאחר מלחמת המפרץ, החל שלב ההקמה של פרויקט לייצור עצמי של אמל”ח כימי כבר בראשית שנות ה- 70 . ארגוני המודיעין “התעוררו” רק כאשר צדאם חוסיין השתמש באמל”ח כימי כנגד האיראנים בשנות ה- 80 , וביתר שאת . היה זה נושא מרכזי שהעסיק את ישראל ומדינות הקואליציה במלחמת המפרץ הראשונה . לסיכום, מעקב מודיעין אחר אסונות המוניים , בין אם בשל גורמי טבע ובין אם במעשה ידי אדם , גם באזורים שאינם בצי”ח הלאומי, מעניק הזדמנות לאיסוף נתוני מודיעין על חוסן חברתי וצבאי, ובעיקר על תהליכי קבלת החלטות בעת משבר באותה מדינה . הם מאפשרים היכרות הן עם נקודות העצמה ( למשל, מהירות התגובה של המשטר לאסון ) והן להכיר את נקודות התורפה ( למשל, היעדר דיווח אמת ) של משטרים וחברות עימם יש למדינה מגעים . מולא מוסטפה בראזאני - האם חוסיין ניסה לנקום בכורדים ? הנרי קיסינג’ר - המוציא והמביא הראשי במזרח - התיכון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא