המודיעין הישראלי ומאבקו בנגיף הקורונה

עמוד:56

56 מודיעיון | בעריכת תא"ל ( מיל' ) יוסי קופרוסר גיליון ,87 תשרי תשפ"א, אוקטובר 2020 אמ"ן סייע גם במתן מענה לצורכי פיקוד העורף . מאות חיילים הוקצו להקמת תשתית חדשה שתאפשר לחמ"ל המידע בפיקוד זה לעמוד במשימות המורכבות שהוטלו עליו . הרעיון מאחורי התשתית הייתה להקים פלטפורמה אחת אשר תאגד בתוכה את כל גורמי ההצלה הלאומיים, ותאפשר להם לנקז את כל הבעיות ולתת להן מענה באופן יעיל . בנוסף, הוקמו מערכות טכנולוגיות שיאפשרו לנהל את מבצע המלוניות והטיפול באוכלוסיות מבוגרות . עשרות מחקרים לצורכי משרד הבריאות, נתוני תחלואה בישראל, מידע על התמודדות והתפשטות המגפה בעולם, והמלצות מדיניות בתחום הבריאות במסגרת הצעדים אשר ננקטו באמ"ן, יש לציין גם את פעילותה של היחידה הטכנולוגית באגף המודיעין . היחידה גייסה את יכולותיה על מנת להשלים חוסרים טכנולוגיים במערכת הבריאות . בתוך כך, ניתן להזכיר מספר משימות בולטות ובהן : ייצור של מכונות הנשמה, אשר נכון לתחילת חודש מאי, דווח כי סופקו כבר כ- 300 מכונות כאלו בעלות נמוכה והמספרים עלו במהירות ; פיתוח מיגון ( רפואי ) לאמבולנסים של מגן דוד אדום ; פיתוח אפליקציה לניהול מלאי בבתי חולים, המאפשרת לנהל את מלאי המנשמים והחומרים המתכלים אל מול מספר החולים וחומרת מצבם ; מציאת פתרון לייצור מסכה שאנשים יוכלו לייצר לבד בבית או לייצר בזול במתפרות קיימות . פעולות נוספות של אמ"ן, שבוצעו בצל הקורונה, היו ב תחום החינוך . בתוך כך, למשל, יחידה 8200 יצרה קשר עם משרד החינוך, לאור האתגרים הרבים על רקע המעבר ללימוד מקוון . הדגש ניתן על סיוע בהכנה לבחינות הבגרות ובמקצועות הליבה ( מדעים מדויקים, מחשבים ואנגלית ) , כאשר חיילי היחידה התגייסו לעזור לתלמידים . יצוין, כי מהלך זה מתכתב עם פרויקט נוסף שבו מעורבת היחידה בשנים האחרונות, פרויקט "מגשימים" , המהווה תוכנית מצוינות ללימודי מחשבים וסייבר, בדגש על סיוע לפריפריה . האיכון הדיגיטלי – אחד מ"כוכבי התקשורת" גם שירות הביטחון הכללי ( שב "כ ) נרתם למאבק בנגיף הקורונה . לבקשת משרד הבריאות, השב" כ סייע באמצעות איכון דיגיטלי לאתר את נשאי הנגיף המאומתים ולהתריע על אנשים שבאו עימם במגע ועלולים היו להידבק . על פי נוסח התקנות שאושרו, המידע הטכנולוגי שנאסף בשב"כ כלל " נתוני תקשורת מסוג נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות למעט תוכן שיחה" . ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות דאז, פרופ' סיגל סדצקי , והמשנה ליועמ"ש, רז נזרי , הציגו בדיון שנערך בתחילת חודש מאי, בוועדת המשנה לענייני השירותים החשאיים, נתונים לפיהם 5,516 חולים אותרו באמצעות איכונים שונים, כאשר 3,835 מתוכם אותרו באמצעות איכוני השב"כ . בממשלה ובמל"ל ייחסו את ההצלחה בבלימת הנגיף בין השאר לפעולות אלו של השב"כ . השר יובל שטייניץ מסר בריאיון כי "האיתור הדיגיטלי של השב"כ הוא מהגורמים שאפשרו לנו לבלום את ההתפרצות" . יחד עם זאת, השימוש בכלים מודיעיניים של מעקב כפוי, הציף ביקורות כנגד פגיעה בפרטיותם של האזרחים . כך, בין היתר, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הביעה התנגדות להמשך השימוש בכלי השב"כ לחקירות האפידמיולוגיות והמליצה לפנות לחלופות אחרות, כגון אפליקציות אזרחיות, "אשר פגיעתן בפרטיות פחותה באופן משמעותי" . בנוסף, ועדת המשנה למודיעין החליטה, בתחילת חודש מאי, לקצר לשלושה שבועות את בקשת הממשלה לקבל עוד שישה שבועות לשימוש בכלי השב"כ . יצוין, כי בתצהיר של ראש מחלקה בשב"כ שהוגש לבג"ץ נכתב כי 50 עובדים בשב"כ הם בעלי נגישות למידע זה, ו"בהתאם לנוהלי העבודה בפועל, אין העובדים בעלי הנגישות פותחים את הקבצים המועברים , אלא בהתעורר צורך קונקרטי בעריכת בירור ביחס למידע שהתקבל בנוגע לחולה, או בדיקה מדגמית של פעולות המערכת" . היד הארוכה של המוסד – במשימה עם כל הנשמה . . . תרומת המוסד למאמץ הלאומי זכתה להערכה רבה מצד ראש הממשלה . פעילותו כללה בין השאר את הובלת מאמצי הרכש של ציוד רפואי קריטי, מכל יובל שטייניץ - בעד איתור דיגיטלי יוסי כהן - לנצל את היד הארוכה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר